מנמל תל אביב לחוף גבעת עלייה

גשר ווֹקוֹפּ (גשר רדינג) נבנה בשנת 1938 כגשר שירות לאתר הבנייה של תחנת הכוח רדינג.. עם הזמן נתקבע השם "גשר רדינג. באותה שנה הונחה אבן פינה לגשר נוסף ברחוב אוסישקין, בטקס שבו השתתף גם הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ. הגשר המתוכנן לא נבנה באותו זמן ובשלב מסוים הודבק השם ווקופ לגשר רדינג. הטעות השתרשה ואף הונצחה בשלט רשמי, וסר ארתור ווקופ זכה מן ההפקר.

הגשר הראשון היה גשר עץ זמני, שחלקים ממנו נהרסו בסופת גשמים שהתחוללה בנובמבר 1938. הגשר תוקן, אך נעשה ברבות השנים רעוע למדי. בפברואר 1964 החליקה מכונית צבאית מהגשר ונפלה לירקון. חברת החשמל העבירה את הגשר לעירייה, ובמימון חברת החשמל הוא שופץ בשנת 1966. הגשר הזה זכה לתהילת עולם כאשר כיכב בסרט "מציצים" בסצנה המפורסמת "המשפט של אלטמן". בשנת 2001 נבנה הגשר מחדש, להולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד, והוא מגשר בין מתחם נמל  תל אביב לטיילת תל ברוך.

נמל תל אביב הוא אתר המשלב היסטוריה ציונית, תרבות, מסחר ובילוי. הנמל נוסד בשנת 1936 בעקבות המרד הערבי הגדול, שמנע מהיישוב העברי את השימוש בנמל יפו. בשנותיו הראשונות מילא הנמל תפקיד חשוב בכלכלה ובחיי היישוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתלטו הבריטים על מתקניו, ובהמשך חזר הנמל לפעילות אזרחית. לאחר הקמת מדינת ישראל המשיך הנמל להעביר סחורות ונוסעים עד 1965, עת נפתח נמל אשדוד.

לאחר שנים של הזנחה עבר מתחם הנמל תהליך שיקום ופיתוח וכיום הוא מוקד חשוב של בילוי, תיירות, תרבות ומסחר. יש כאן מסעדות, בתי קפה, חנויות, מתחמי תרבות וטיילת רחבה. בשיקום הנמל דאגו המתכננים לשמר אלמנטים היסטוריים ובהם המנוף הישן, זכר לימים שבהם לתל אביב היה נמל אמיתי משלה.

מתחם הנמל כולל כיום גם את יריד המזרח. זה היה יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20. מטרתו הייתה להציג את תוצרת הארץ, לעודד מסחר ולמשוך השקעות ומבקרים מכל העולם. בשנת 1934 נפתח היריד במתחם הקבוע ליד שפך הירקון. ביריד הראשון השתתפו יותר מ־30 מדינות, והוא משך אליו למעלה מ־600 אלף מבקרים במשך כחודש וחצי. סמל היריד היה הגמל המעופף, שעיצב האדריכל אריה אלחנני. במתחם הוקמו ביתנים מרשימים שתוכננו על ידי מיטב האדריכלים. כחלק ממתחם נמל תל אביב משמש אזור יריד המזרח לבילוי, מסחר, תרבות ופנאי, תוך שמירה על האופי ההיסטורי של המבנים המקוריים.

גן העצמאות נמצא בראש רכס כורכר המתנשא כ־20 מ' מעל לטיילת של תל אביב, בין כיכר אתרים ומלון הילטון. בחלקו הדרומי התגלו שרידי מצודה מקו הביצורים שבנה המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. בראש הגבעה נמצא קברו של הקדוש מוסלמי עבד א־נבי, ומסביבו בית הקברות  של ערביי הכפר סומייל. בעקבות מגפת כולרה שפרצה ביפו בשנת 1903 והצורך לקבור את המתים הרחק מן העיר, נקברו כאן מתי יפו המוסלמים.

בשנת 1942 בנו הבריטים בראש הגבעה מחנה נופש צבאי קטן. במלחמת העצמאות נעשה המקום בסיס צה"ל בשם מחנה יונה, ששימש בסיס הקליטה ומיון הראשון בצה"ל. מכאן הופגזה הספינה אלטלנה ביוני 1948. המחנה ידע עוד כמה גלגולים עד שבשנת 1952 נחנך בו גן העצמאות, פרי תכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון.

האנדרטה, מעשה ידיה של האומנית דרורה דומיני, ניצבת במקום שבו נרצח חיים ארלוזורוב. היא מורכבת מזוגות של "קערות" ברונזה המדמות דיונות חול, ובראשן מפוסלת העיר המתפתחת תל אביב. האנדרטה הוצבה בשנת 2009.

חיים ארלוזורוב היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, כלומר, שר החוץ של המדינה שבדרך. הוא נרצח ב־16 ביוני 1933, כאשר טייל עם רעייתו בחוף ימה של תל אביב, אזור שלא רבים טיילו בו אז בשעות החשכה. רוצחיו לא נתפסו מעולם.

פסל דוד בן גוריון עוצב בהשראת התמונה המפורסמת משנת 1955, שבה נראה דוד בן גוריון עומד על ראשו, תרגיל שלמדד ממשה פלדנקרייז, ממציא התרגול הגופני שנקרא על שמו. הפסל נמצא בחוף הים, קרוב מאוד לטיילת.

בשולי הטיילת מוצבת על אבן כתובת המספרת על ספינת הנשק אלטלנה, שהוטבעה כאשר הגיעה לחוף בוגרשוב. הספינה נשאה נשק ותחמושת רבה שרכש אצ"ל. על אף שהארגון פורק ונשבע אמונים לצה"ל, ביקש אצ"ל לקבל לרשותו חלק ניכר מהמטען. בזמן שהתפתחו חילופי ירי בין אנשי אצ"ל לחיילי צה"ל, הורה בן גוריון להפגיז את הספינה. אחד הפגזים פגע בה והספינה טבעה ונותרה בחוף במשך כשנה. כל מה שאפשר לפרק ממנה פורק, ושרידי הספינה נלקחו לעומק הים והוטבעו שם.

רחבת הכיכר בנויה במפלסים המגשרים על הפרש הגובה שבין הטיילת ורחוב הירקון, הגבוה ממנה. בלב הכיכר נמצאת אנדרטה בדמות ספינת מעפילים הנושאת שלטי מידע וצילומים היסטוריים הקשורים בהעפלה. בכיכר מוצבים שישה לוחות ועליהם מוטבעים שמות כל ספינות המעפילים.

בית גידי נקרא על שם קצין המבצעים של האצ"ל, עמיחי פאגלין ("גידי"). בשנת 1900 רכש את הבית איש עסקים יהודי שביקש לעלות ארצה. לאחר מותו עבר הבית לידיים ערביות והיה אחד מבתי השכונה הערבית מנשיה, שהלכה והתפתחה מצפון ליפו הקטנה בתחילת המאה העשרים. במבנה שוכן כיום מוזיאון האצ"ל בתש"ח, המנציח את קורות הארגון במלחמת העצמאות.

ראשית ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות יפו הייתה באזורים שנרכשו משכונת מנשיה ובהם נווה שלום ומתחם אמזלג עם בית אהרון שלוש שכלול בו. מסגד חסן בק שירת את תושבי השכונה המוסלמים ובתחומה נבנתה בשנת 1891 תחנת הרכבת יפו ובית החולים היהודי שער ציון. יהודים וערבים התגוררו בשכונה אלה לצד אלה, ולעיתים התפתחו תקריות בין שתי האוכלוסיות. במלחמת העצמאות ירו הערבים מגגות בתיהם וממסגד חסן בק באנשי תל אביב.

בית גידי היה חלק מקו הביצורים של הערבים. ב־25 באפריל תקף אצ"ל את שכונת מנשיה וכבשה, פעולה שהביאה למנוסה של רבים מערביי יפו והכשירה את הקרקע לכיבושה של יפו מאוחר יותר. בבית, שקירותיו בנויים מאבני הבית המקורית ומתוספת של קירות זכוכית, שוכן מוזיאון האצל בתש"ח, המספר על קורות הארגון במלחמת  העצמאות, תוך הדגשה על חלקו  של אצ"ל בכיבוש יפו.

גן המדרון הוא הגן הציבורי הראשון שנבנה ביפו העתיקה, פרי תכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון, מנהל מחלקת הנטיעות בעיריית תל אביב–יפו. הגן ניטע על חורבות של בתי אבן ומראשו נשקפת תצפית מרהיבה על קו החוף של תל אביב. בתחום הגן נמצאת כנסיית פטרוס הקדוש ולמרגלותיו נמצא מסגד הים. המסגד נוסד בשנת 1675 וספנים נהגו להתפלל בו לפני צאתם להפלגה.

נמל יפו נמנה עם הנמלים העתיקים בארץ ישראל. על פי המקרא מכאן יצא יונה הנביא יצא מיפו בדרכו אל הים. בעידן המודרני, עד להפעלת נמל חיפה (1933), זה היה הנמל הראשי בארץ ישראל. נמל יפו היה נמל רדוד, מוקף סלעים ושרטונות. ספינות שבאו אליו עגנו מחוץ  לנמל, ועבודות הפריקה והטעינה נעשו באמצעות דוברות. נוסעים הורדו לסירות קטנות.

בשל קרבתו היחסית לירושלים, קלט הנמל עולי רגל רבים. הנמל היה השער לאנשי העליות הראשונות והמקום שממנו ייצאו תפוזים לחו"ל, תחת המותג תפוזי יפו. בימי המנדט הבריטי נבנו שובר הגלים מבטון והמחסנים הגדולים, מגדלור ובית מכס ומנהלה שנבנה בסגון הבאוהאוס על חורבות בית המכס העות'מאני.

הנמל  שייך כיום לעיריית תל אביב. והמחסנים שבו עברו שיפוץ מקיף והמקום הוא מרכז אומנות ובילוי.

בית המכולות נבנה בתקופת המנדט ושימש לאחסון תפוזים לפני ייצואם לחו"ל. המחסן, שנועד לאחסן בעונת הייצוא 100,000 תיבות פרי הדר, נמצא בשטח שיובש ברובו מהים בעבר מחסן לתפוזים שיועדו לייצוא. לאחר שנים שבהם נותר עזוב, שופץ המחסן למבנה מיוחד, המציג ארכיטקטורה מעניינת של קומות הבנויות ממכולות ימיות שיצאו משימוש. הבית משמש בית קפה שכונתי וחנויות המוכרות תוצרים יצירתיים. הוא מארח אירועים קהילתיים, ירידי עיצוב עם דגש על וינטג’ ויד שנייה, הופעות חיות, סדנאות וחוויות קולינריות.

הפסל "שערי כוכב" נמצא בראש הגבעה הצפונית של טיילת מדרון יפו. המקום מעניק תצפית יפה על יפו ונמלה. הפסל, עשוי מפלדת אל חלד, מדמה שבעה שערים המשובצים זה בתוך זה, ודרכם אפשר לצפות בים מצד אחד ובנמל יפו מהצד השני. הפסל הוא יצירתה של האומנית נועה יפה.

בשנות ה-60 של המאה העשרים החליטה עיריית תל אביב להרוס את השכונה ולהקים במקומה מרכז עסקים חדש, שנועד לקשר ביפו ומרכז העסקים הישן שבאזור שדרות רוטשילד. ואכן, בית הטקסטיל והמגדלים שמסביבו ובהם בית המלון דן פנורמה, וכן פארק צ'רלס קלור, קמו על אדמת השכונה.

אבל, הקבלנים שהרסו את השכונה דחפו את פסולת הבנייה לים. לא חלף זמן רב ובחוף הצטברו כמויות אדירות של פסולת הריסות בתים וגרוטאות. פסולת זו נוצלה לייבוש קטע מהים למטרות בנייה. בשנת 1988 אסרה עיריית תל אביב על השלכת פסולת במקום, אך פעילות זו נמשכה בצורה בלתי חוקית. בשנת 2003 אף הציב צה"ל במקום סוללה של טילי פטריוט. בשנת 2005 החלו עבודות להקמת פארק מדרון יפו המשתרע בין נמל יפו בצפון וחוף גבעת עלייה מדרום. שטחו של הפארק הוא 200 דונם, ואורכו כקילומטר. רוחבו המרבי, ממזרח למערב, עומד על 300 מטרים. הפארק נחנך באפריל 2010.

חוף גבעת עלייה הוא החוף הדרומי ביותר של תל אביב-יפו נושק לגבול בת ים. הוא כולל מעין שער קשתות, עצי תמר ונוספו בו מכשירי כושר גופני. לצד החוף נמצא המבנה המרשים של בית פרס לשלום.

השטח הימי שמול החוף הוא שמורת טבע ימית, עולם טבע עשיר, המתבסס על טבלאות הגידוד שפזורות בה. טבלאות גידוד אלה הן מהדרומיות ביותר בחופי ישראל והן משמשות בית גידול סלעי ייחודי למגוון עשיר של צמחים בעלי חיים. לחוף גבעת עלייה מגיעים, בעיקר באביב ובקיץ חתולי ים קטנים (טריגונים). אין להתקרב אליהם יתר על המידה.

לצד החוף נמצא מגרש חניה ללא תשלום.