אקוויפר החוף
האדם גילה את סוד חפירת הבארות במישור החוף עוד בתקופה הפרהיסטורית. הוא ידע לחפור ולחדור למפלס מי התהום בעומק כמה מטרים מפני הקרקע, ולא לפרוץ את הפן הביני שבין המים המתוקים למלוחים. הבארות הקדומות ביותר התגלו ביישובים הפרהיסטוריים הטבועים בחוף הכרמל. בחוף דור אפשר להבחין בים בפי באר עגולה שהייתה בשימוש במאה ה-20. הפרדסים שניטעו […]
לחצי הפיתוח על החופים
זכות הציבור על חופי הארץ אחד העקרונות החשובים המנחים את המאבקים לשמירת החופים הוא זכות הציבור לגישה ומעבר חופשי בחופים. שביל הים הוא חלק ממאבק זה. הנמלים העתיקים מוגנים לכאורה בזכות חוק העתיקות, והשטחים הפתוחים מוגנים ברובם על ידי חוק החופים, אולם שני חוקים אלה אינם מונעים פיתוח מסחרי תיירותי שעלול לשנות לחלוטין את אופיו […]
שמורות טבע ימיות
השמורות משתרעות בדרך כלל מקו החוף עד לכמה מאות מטרים מערבה לתוך הים. שמורת ראש הנקרה ושמורת חוף הכרמל מגיעות עד כשני ק"מ מהחוף. השמורות הימיות מגִינות על בתי הגידול של אזור הכְּרִית (האזור הנתון להשפעת הגאות והשפל). הן מספקות הגנה לסביבת המים הרדודים, בעומק של מטרים בודדים עד כ-20 מטרים, אך אינן מגינות על […]
זיהום הים
רוב מדינות הים התיכון, ובהן ישראל, חתמו על האמנה. זה היה אחד הניסיונות הראשונים בעולם לאגד מדינות רבות השוכנות מסביב או לצד חופים אזוריים כדי לפעול יחד לשמירה על הסביבה הימית. כיום יש שיתופי פעולה רבים בין המדינות השוכנות לחופי הים, במסגרת תוכנית הפעולה לים התיכון, המיישמת את אמנת ברצלונה. מדענים מעריכים כי יותר מ־80 […]
צמחיית חוף הים
בדרך כלל צמחיית החוף החולי אינה סובלת ממחסור במים, מכיוון שמפלס מי התהום בחוף החולי קרוב מאוד לפני הקרקע. תופעה זו באה לידי ביטוי ביכולתם של מינים רבים של צמחים לפרוח דווקא בקיץ, עוד התאמה לתנאי בית הגידול החופי. מינים רבים של צמחים מעדיפים לפרוח בקיץ משום שבעונה זו מתקיים בחוף משטר רוחות קבוע: בצהריים […]
אצות החוף
שדה הקרב של טבלאות הגידוד רוב המטיילים פוגשים את האצות על סלעי החוף ועל טבלאות הגידוד – משטחי הסלע שנמצאים באזור הכְּרִית, האזור הנתון להשפעת הגאות והשפל. הסלעים האלה הזה מעניק לאצות תנאים מצוינים לצמיחה: מצע לגדול עליו, אור, חום וגלים עשירים בפחמן דו-חמצני. במשך שעות רבות ביממה הגלים שוטפים את הסלעים ומספקים לאצות את […]
החי במי הים התיכון
רבייה במים רוב היצורים הימיים מתרבים בהפריה חיצונית: הביציות ותאי הזרע מופרשים למים, מתלכדים ומתפתחים מחוץ לגוף האם. יש דגים המשריצים דגיגים חיים, לאחר שהביצים המופרות התפתחו בגוף האם. למינים רבים של דגים יש עונות מסוימות ומקומות קבועים לרבייה, שנקבעים על פי טמפרטורה ומצאי מזון. לביצים ולדגיגים הצעירים אורבות סכנות רבות, ורק שיעור מועט מהם מגיע […]
נדידת הציפורים
פלמינגו מצוי הפלמינגו המצוי (Phoeniopterus roseus) הוא הגדול מששת מיני הפלמינגו החיים בעולם. אורך גופו עשוי להגיע ל-1.5 מטרים ומשקל ל-4 ק"ג. להקות פלמינגו עוברות בשמי ישראל, בעיקר לאורך החופים, בדרכן דרומה לאפריקה. בשנים האחרונות התבססו שתי אוכלוסיות חורפות בישראל – בבריכות המלח שמצפון לאילת ובבריכות המלח של עתלית. פלמינגו מצוי נפוץ באירופה, בהודו, במזרח […]
החי בחוף הסלעי
אזור העל-כרית – האזור שמעל לקו הגאות, מושפע מרסס מי המים. רוחבו כ-2-3 מטרים. אצות כחוליות שצומחות כאן משמשות מזון לחילזון חופית חיוורת. אזור הכְּרִית – בין הקו העליון של הגאות לקו התחתון של השפל. זוהי סביבת חיים מסובכת מאוד לקיום. יש בה שינויי לחות וטמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה, בין שפל לגאות ובין קיץ […]
החי בחולות מישור החוף
חולות מישור החוף בישראל יוצרים תנאי סביבה מיוחדים. מצד אחד, החולות נמצאים בחבל האקלימי הים-תיכוני, המאופיין בחורף גשום יחסית. מצד שני, בשל המרווחים הגדולים שבין גרגרי החול מחלחלים מי הגשם לעומק ועל כן בשכבות העליונות של החול שורר יובש המזכיר תנאי מדבר. בזכות הרצף הגיאוגרפי עם חולות המדבר שבדרום, היגרו לכאן בעלי חיים מדבריים, החיים […]
