שבילי ים ברחבי העולם
התרומה הכלכלית, החברתית והסביבתית של שבילי הים בעולם עצומה. היא באה לידי ביטוי במספרי הצועדים בהם, בהכנסות של שירותי התיירות התומכים בשבילים, ביצירת מקומות עבודה חדשים בקרבתם ובמגוון של פעילויות חינוכיות, קהילתיות וסביבתיות בקרבת השבילים.
קהילות חופיות
מעורבות קהילתית וציבורית מעורבות קהילתית היא שתעשה את שביל הים למיזם בר-קיימא, שאינו תלוי בגוף ממלכתי או מרכזי אחד. שביל הים צריך להיות שייך גם ובעיקר לקהילות שחיות במרחב החופי. כדי להגיע לכך יש לערב את הקהילות כבר משלב התכנון ואחר כך בביצוע השלבים הדרושים להקמת השביל ולתפעולו השוטף. השאיפה היא להשתמש במוסדות קהילתיים קיימים […]
תיירות וכלכלה בשביל הים
תשתיות תיירות לאורך השביל שביל הים נהנה מקרבתו למערך מפותח של כבישים ומסילת ברזל, שעושים את הגישה לקטעיו השונים קלה ונוחה. התשתית התיירותית לאורך 240 הקילומטרים של שביל הים מגוונת ואינה הומוגנית. במקצת ממקטעי השביל נמצאים מרכזים עשירים של שירותי תיירות (נתניה, הרצליה, תל אביב ואשקלון), ובאחרים ישנו פוטנציאל לפיתוח עתידי נרחב. החלק המרכזי של […]
שמורות טבע בשביל הים
סולמה של צור, לצד כזיב, סימן על פי תחום עולי בבל את קו הגבול הצפוני של ארץ ישראל החייב במצוות התלויות בארץ. הרכס הבדיל בימי המשנה והתלמוד בין הגליל היהודי לתחום העיר צור, שנוכרים רבים התגוררו בה. קצהו המערבי של רכס הסולם, המתנשא 70 מ' מעל לים, בולט מאוד בצבע הלבן של סלעיו. הסלע העיקרי […]
ספורט ימי
עד להקמת המדינה התמקדה הפעילות בהכשרת החניכים למקצועות הים למיניהם ובלימוד שחייה, חתירה והשטת מפרשיות. אגודת יורדי ים זבולון הייתה ההשראה להקמת אגודות ימיות נוספות ובהן הפועל, מכבי, צופי ים, החבל הימי לישראל (חי"ל) ובתי הספר הימיים. מאז קום המדינה מתמקדת פעילות האגודות בספורט התחרותי ומתחרים מישראל נמצאים במקום מכובד במפת השיט העולמי וזוכים בתחרויות […]
חקלאות ימית
משנות ה-60 של המאה ה-20, לאחר קריסת ענף הדיג בים הפתוח, נבנו בריכות דגים של מים מתוקים בעורף החוף, בעיקר בחוף הכרמל ועמקי הצפון, וגם במקומות אחרים בארץ שנמצאו בהם אדמות ביצה ומים מליחים שלא התאימו לגידולים חקלאיים אחרים. הקרקעית החרסיתית של המרזבות שבין רכסי הכורכר בחוף הכרמל התאימה במיוחד למטרה זו, שכן היא חסכה […]
דיג בים התיכון
דגים משומרים בשיטות שונות היו מקור חשוב לחלבון. בעבר שימרו אותם בייבוש ובהמלחה. בימינו קיימות כמובן שיטות נוספות. עוד לפני קום המדינה נעשו ניסיונות לפתח את הדיג העברי. לאחר מלחמת העצמאות קמו יישובים לאורך החוף מתוך כוונה "לכבוש את הים". באמצע שנות ה-60, בשל הקמת סכר אסואן ודיג-יתר בים התיכון, ספג ענף הדיג מכה. הדגים העולים […]
התפלת מים
מפעל ההתפלה באילת, שהמציא המהנדס אליעזר זרחין, נוסד כבר ב-1964 (צילום: ויקיפדיה) בכל אלה לא היה די כדי להבטיח אספקת מים תקינה לתושבי ישראל. לפיכך, מאז שנות ה-80 נעשו ניסיונות להתפיל מי ים, תחילה באילת ובים המלח. התפלה אפשרית גם ממים מליחים שמקורם בבארות, פעולה שמקטינה את הוצאות הייצור (רמת המליחות של מים מליחים נמוכה מזו […]
נפט וגז
התמונה השתנתה באופן דרמטי בשנת 1999. באותה שנה התגלו לראשונה שדות גז גדולים מול חופי ישראל. בשנת 2004 החלה הפקה מסחרית של גז, המשמש את חברת החשמל להפעלת חלק מתחנות הכוח שלה, שהשתמשו עד אז במזוט ובפחם. בשנים 2009-10 התגלו מאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן מול חוף חיפה, ודלית 1 מול חופי חדרה. הגז התגלה […]
המרחב הימי של ישראל
גבול המרחב הימי של ישראל עובר באמצע הדרך בין ישראל וקפריסין, במרחק של 130 עד 170 ק"מ מהחוף. מעמדו המשפטי של קו הגבול הימי עם לבנון ועם מצרים ורצועת עזה טרם נקבע סופית. שטח המים הכלכליים של ישראל משתרע על פני 26,000 קמ"ר, גדול יותר משטחה היבשתי של המדינה. לשטח זה יש פוטנציאל נרחב להתפתחות […]
