בדרך כלל צמחיית החוף החולי אינה סובלת ממחסור במים, מכיוון שמפלס מי התהום בחוף החולי קרוב מאוד לפני הקרקע. תופעה זו באה לידי ביטוי ביכולתם של מינים רבים של צמחים לפרוח דווקא בקיץ, עוד התאמה לתנאי בית הגידול החופי. מינים רבים של צמחים מעדיפים לפרוח בקיץ משום שבעונה זו מתקיים בחוף משטר רוחות קבוע: בצהריים הרוח מתגברת ואחר הצהריים היא בשיאה. מהירות הרוח צונחת בלילה. השקט נשמר עד שעות הבוקר ואז שוב מתחילה הרוח להתגבר. כמה מיני צמחים אכן פורחים בלילה, כאשר הרוח שוככת, והם פיתחו פרחים בהירים וריחניים שמסייעים לחרקים המאבקים למצוא אותם.
חול וכורכר
נהוג לחלק את החוף לשני בתי גידול עיקריים: חול חולי (חוף נמוך) וחוף סלעי (חוף גבוה). במרבית חופי הארץ החוף הגבוה בנוי סלעי כורכר, למעט בראש הנקרה, שם יורד רכס הסולם הגירי היישר אל הים, ללא רצועה חולית שחוצצת בינו ובין המים.
על סלעי הכורכר החשופים לרוח צומחים קריתמון ימי וחבצלת החוף. בראש רכס הכורכר ובאזורים חשופים פחות לרסס המלוח צומחים לענה חד-זרעית, רותם המדבר, אלת המסטיק (חוף הכרמל והגליל), אטד החוף, קורנית מקורקפת, סירה קוצנית ושמשון סגלגל. בית גידול זה מאופיין בערבוביה של צמחים סהרו-ערביים (מדבריים) וים תיכוניים.
לצמחים אתגר נוסף – נדידת חולות. חול נודד עשוי לחשוף את שורשי הצמח ולהביא עליו כליה, או אפילו לקבור אותו כליל. גרגרי החול המתעופפים ברוח
החוף החולי מציג לצמחים המתקיימים בו אתגר נוסף – נדידת החולות. מצד אחד, חול נודד עשוי לחשוף את שורשי הצמחים ולהביא עליהם כליה. מצד שני, חולות נודדים עשויים בנדידתם להצטבר ולקבור את הצמחים כליל. בנוסף, גרגרי החול המתעופפים ברוח שורטים את ועלולים לפגוע בציפוי השעווה העדין המגן על הצמחים מפני איבוד יתר של מים.
עם הצמחים המעדיפים תשתית חולית בחוף נמנים חבלוב הים, לפופית החוף, דו־פרק חופי, חבצלת החוף, מדחול דוקרני, לבנונית ימית, אספסת הים, ציפורנית בשרנית, לוטוס מכסיף ועוד רבים אחרים.
יכול להיות שזה מובן מאליו, אבל נדגיש שוב שאין לקטוף צמחי בר, מה גם שכמה ממיני הצמחים בחוף אנדמיים ונדירים.
ידיד־חולות מצוי
Ammophila arenaria
ידיד־חולות מצוי, בן למשפחת הדגניים, הוא החלוץ של צמחי החולות. הצמח מתפשט באמצעות קני-שורש והוא עמיד לחשיפת שורשיו ברוח, וגם לכיסוי אבריו בחול, ולכן מתאים לקשירת חולות נודדים. לאחר שכבש את החול וייצב אותו במקצת, יכולים להצטרף אליו גם מינים אחרים. למידע נוסף
נר הלילה החופי
Oenothera drummondii
נר הלילה, צמח נפוץ בעל פרחים צהובים וגדולים, הוא שיח נמוך, אחד ממיני צמחי החוף המוכרים ביותר. הצמח חדש יחסית בארצנו ונראה כי הגיע אלינו מחופי מפרץ מקסיקו לפני 200 או 300 שנה, אולי באמצעות אוניות סוחר.
הפריחה בקיץ. הפרח נפתח לקראת ערב להישאר בחוף לפנות ערב ולצפות בפתיחת הניצנים במקבץ הפרחים), הוא פורח לילה אחד ונובל. פרחים אחרים באותו שיח מחליפים אותו.
מועד פריחה: מארס-ספטמבר.
יש אומרים שהצמח הגיעו לחופינו בשל אהבתה של סוזי לג'ון. בטרם יצא המלח ג'ון להפלגה ארוכה מאמריקה לארץ הקודש, נתנה לו אהובתי סוזי פרח צהוב וביקשה: "בכל פעם שתרד לחוף קח אתך את הפרח וזכור לשמור לי אמונים". זה עבד בחופי אנגליה, צרפת ואפילו באיטליה, אבל כשירד ג'ון לחוף יפו וראה את נערותיה, השליך את הצמח לחול…למידע נוסף…
פרגה צהובה
Glaucium flavum
הפרגה הצהובה צומחת בעיקר ברכסי כורכר ובחולות החשופים לחגורת הרסס. זהו צמח רב-שנתי, שעליו מרוכזים בבסיסו בשושנת. הפרח גדול, קוטרו כ-5 ס"מ וצבעו – עלי העטיף והאבקנים – צהוב מהמם.
מועד פריחה: אפריל-אוגוסט. למידע נוסף…
חרחבינה חופית
Eryngium maritimum
חרחבינה חופית הוא קוץ רב-שנתי מסועף בעל עלים רחבים ונוקשים. גובהו עד כחצי מטר. העלה בעל גוון כחלחל. הצמח נדיר מאוד בחופינו, וזכה למעמד של "צמח אדום" (צמחים בסכנת הכחדה). אם מצאתם אחד, רוצו לספר לחבר'ה.
מועד פריחה: אפריל-אוגוסט. למידע נוסף…
סביון יפו
Senecio joppensis
סביון יפו הוא מין אנדמי הצומח רק במישור החוף של ארץ ישראל. הוא צמח חד-שנתי, בשרני יותר מהסביון האביבי הנפוץ והפרח שלו מעט גדול יותר. ולמה נקרא שמו יפו? מכיוון שכאן פגש אותו הבוטנאי האמריקאי ג'ון אדוארד דינסמור, שחי וגר מירושלים משנת 1903. הוא תיאר לראשונה את המין וקרא לו על שם הנמל המפורסם של ארץ ישראל. ייתכן גם שפגש בו מיד ברדתו מן האונייה.
מועד פריחה: ינואר-אפריל. למידע נוסף…
אהל הגבישים
Mesembryanthemum crystallinum
אהל הגבישים הוא צמח בשרני שרוע. עליו מכוסים בועות שקופות שמתנוצצות בשמש כגבישים. הוא צומח בדרך כלל על כורכר, קרוב לרצועת הרסס. הבועות קולטות עודפי מלח ומרחיקות אותם מהרקמות החיות של הצמח. הצמח מכסה משטחים גדולים. הפרחים לבנים ועלי הכותרת צרים מאוד. אהל הגבישים הוא צמח פולש ותוקפני. מקורו בדרום אפריקה, אך הוא הצליח להתבסס ולהשתלט על חופים רבים בים התיכון.
מועד פריחה: פברואר-יוני. למידע נוסף…
עדעד רותמי
Limonium oleifolium
עדעד רותמי הוא צמח רב־שנתי עדין, הצומח בסלעים הפונים אל הים ובביצות חוף מלוחות. הצמח קירח, גובהו עד 40 ס"מ. השם עדעד ניתן לסוג משום שפרחיו נותרים צבעוניים זמן רב לאחר שסיימו למלא את תפקידם, לכאורה לעדי-עד.
מועד פריחה: יוני-אוקטובר. למידע נוסף…
לפופית החוף
Ipomoea stolonifera
לפופית החוף שייכת גם היא לקבוצת הפרחים הלבנים והגדולים שפורחים בלילה, כאשר אין כמעט רוח. קוטר הפרח, הפרוש לרווחה, מגיע לכ-6 ס"מ. הצבע הבהיר נועד להקל על הרפרפים מאביקים את מלאכת ההאבקה, שכן הם עושים זאת באמצעות חדק צר וארוך וכל רוח קלה מפריעה להם במילוי המשימה.
הלפופית היא צמח שרוע, תכונה המסייעת להימלט מרוב הרסס המלוח. הגבעולים הארוכים משתרעים לאורך מטרים והם יכולים להצמיח שורשים ולפתח פרטים חדשים. ליתר ביטחון פיתח הצמח גם עלים בשרניים, מכוסים שעווה עבה, המסייעת גם היא להפחית את השפעת הרסס המלוח על הרקמות החיות.
מועד פריחה: מאי-אוקטובר. למידע נוסף…
דרדר נמוך
Centaurea pumilio
בעבר נקרא הצמח חופית נמוכה, אבל אנשי תורת המיון החליטו לצרפו לסוג דרדר. לצמח זה ממש לא משנה. הוא ממשיך להיות נדיר, הן בישראל והן ברחבי העולם. בחוף הישראלי הוא נמצא בחוף הכרמל בלבד, אזור בעל פעילות אנושית אינטנסיבית שיכולה להמיט כיליון על המין הזה בארץ. זהו צמח עשבוני, בצבע לבן-מאפיר, בשרני במקצת. הפריחה בצבע ורוד-אדום.
מועד פריחה: ינואר-מאי. למידע נוסף…
טיונית החולות
Heterotheca subaxillaris
טיונית החולות נפוצה מאוד לצערנו בחולות מישור החוף. זהו צמח גר, שהפך לפולש. זרעיה של הטיונית, שמוצאה ממרכז אמריקה, פוזרו בחולות מפרץ עכו כדי לבדוק את כושרה לעצור נדידה של חולות. התוצאה הרסנית: הצמח התפשט במהירות עצומה והוא מכסה כל חלקה טובה על חשבון מיני הבר שלנו. אי אפשר לטעות במראהו. הפרחים גדולים, צהובים ומעצבנים. הניסיונות הרבים להיפטר מהמטרד לא צלחו עד כה.
מועד פריחה: מאי-נובמבר. למידע נוסף…
חבלבל החוף
Convolvulus secundus
חבלבל החוף הוא צמח רב־שנתי שרוע, הצומח בחוף באזור הנתון להשפעת רסס מלוח. הענפים והעלים מכוסים בשערות צפופות, המגינות על הצמח מפגיעתן הרעה של טיפות הרסס ומגרגרי חול העפים ברוח.
מועד פריחה: אפריל-אוגוסט. למידע נוסף…
חבצלת החוף
Pancratium maritimum
חבצלת החוף היא מהפרחים היפים והמפורסמים של החופים שלנו. הצמח פורח באזור ההשפעה של הרסס המלוח. העלים מכוסים בשכבה עבה של שעווה, המגינה על הצמח מהטיפות המלוחות. הפרח לבן וגדול, אורכו עד 13 ס"מ והוא מדיף ריח נעים וחזק. כל אלה הם אמצעים למשיכת רפרפים, הפעילים בעיקר בלילה.
מועד פריחה: יולי-אוקטובר. למידע נוסף…
