חולות מישור החוף בישראל יוצרים תנאי סביבה מיוחדים. מצד אחד, החולות נמצאים בחבל האקלימי הים-תיכוני, המאופיין בחורף גשום יחסית. מצד שני, בשל המרווחים הגדולים שבין גרגרי החול מחלחלים מי הגשם לעומק ועל כן בשכבות העליונות של החול שורר יובש המזכיר תנאי מדבר. בזכות הרצף הגיאוגרפי עם חולות המדבר שבדרום, היגרו לכאן בעלי חיים מדבריים, החיים בכפיפה אחת עם קרוביהם בני החבל הים תיכוני. המהגרים נאלצו להסתגל לתנאי סביבה חדשים ולעיתים, במשך הזמן, נוצרו אוכלוסיות בעלות מאפיינים ברורים משלהם, נבדלים מאוכלוסיות המקור.
בעלי החיים בחולות צריכים להתמודד עם תשתית קרקע בלתי יציבה, פני חול שמתחממים בקיץ לטמפ' של יותר מ-600C, מחסור במקורות מים ודלות בחומרי מזון.
חלק מבעלי החיים האלה, המתקיימים באופן בלעדי בבית הגידול החולי, אינם מסוגלים לשרוד בבתי גידול אחרים. אם לא יישארו חולות – הם ייכחדו מן העולם. בעלי חיים "חוליים אמיתיים" מכונים פסמופיליים (אוהבי חולות) והם פיתחו תכונות מייחדות המסגלות אותם לחיים בחולות כגון יכולת לחפור מחילות שבתוכן נשמרת לחות גבוהה וטמפ' נמוכות, מנגנונים פיסיולוגיים לחיסכון במים, הסטת הפעילות לשעות הלילה, צבעי הסוואה, אמצעים למניעת שקיעה בחול ועוד כהנה וכהנה. לפניכם כמה דוגמאות לבעלי חיים מעולם החי של החולות.
ירבוע מצוי – מכרסם בעל זנב מרשים שבקצהו פלומה שעירה. הירבוע ניכר בזוג גפיו הקדמיים, הקטנים בהרבה מהאחוריים. רגליו האחוריות מפותחות מאוד והוא מסוגל לנתר למרחק של חצי מטר, יכולת ספורטיבית מרשימה יחסית לבעל חיים שאורך גופו כ־11 ס"מ. הירבוע חי במישורי חולות פתוחים, בעלי צמחייה דלילה. הירבוע פעיל בלילה וניזון מזרעי צמחים.
גרביל החולות – מכרסם בעל זנב ארוך מגופו. פעיל בלילה, וביום מסתתר במחילות. גבול תפוצתו הצפוני הוא נהר הירקון. בדרך כלל הגרביל חופר את מחילתו בין שורשי הצמחים, משום שהם מסייעים לייצובה. אצבעות הרגליים האחוריות מצוידות בשערות קשות, דבר שמגדיל את שטח הפנים של כפות הרגליים ומסייע להליכה בחול. ניזון בעיקר מזרעים ומחומרים צמחיים וגם מפרוקי רגליים.
מין קרוב, גרביל החוף (גרביל אלנבי), מתקיים בישראל במרחב החולי שבין קיסריה לסיני.
נחושית חולות – חומט ארוך ודק (20 ס"מ כולל הזנב) החי בקרקעות חוליות בלבד. צבע הגוף צהוב, דומה לחול. נחושית החולות פעילה בלילה, והיא ניזונה מחרקים ומפרוקי רגליים קטנים. תנועתה הנחשונית מתחת לפני החול מותירה עקבות גליים אופייניים.
שנונית החולות – לטאה פעילת יום, מותאמת היטב לחיים בחולות. אצבעות הרגליים מצוידות בזיזים קרניים ("שיניים"), ומכאן שמה. הזיזים מגדילים את שטח הפנים של כף הרגל ומאפשרים לשנונית החולות לנוע בחול מבלי לשקוע. צבע הגוף דומה לחול בצורה משולמת.
כוח אפור – הכוח האפור, המגיע לאורך של מטר ואף יותר מכך, הוא הגדול בזוחלי ישראל. הכוח פעיל ביום וניזון ממכרסמים, מזוחלים ומבעלי חיים קטנים אחרים. גבול תפוצתו הצפוני במישור החוף הוא אזור חולות חולון. אוכלוסיית הכוח במישור החוף נמצאת בסכנת הכחדה.
כרוון מצוי – עוף קרקע טיפוסי שחדר מהמדבר והסתגל היטב לחול. בכל כף רגל יש לו רק שלוש אצבעות רחבות, המונעות שקיעה. הכרוון, שצבעו כצבע החול, מסתתר במשך רוב שעות היום בצל שיחים. קריאותיו האופייניות נשמעות למרחקים לקראת ערב, לפני היציאה לפעילות. הקן הוא בסך הכול גומה רדודה בקרקע, והכרוונים משתמשים בו בדרך כלל בחודשים אפריל-יוני. ההסוואה של הכרוון כצבע החול מושלמת.
קיפוד חולות מצוי – שם התואר "מצוי" מטעה במקצת. קיפוד החולות שלנו הולך ונעשה נדיר בישראל בשל צמצום שטחי החולות בארצנו וגם משום שהקיפוד המצוי דוחק את רגליו. קיפוד החולות פעיל בעיקר בבוקר ובערב ובמשך היום הוא מתחבא במקומות מסתור. הוא נפוץ מלוב במערב עד הודו ומונגוליה במזרח. בארץ הוא מתקיים מהשרון בצפון עד צפון הנגב. קיפוד החולות הוא הקטן בקיפודי ישראל, ומשקלו כ-200 גרם. הוא ניזון בעיקר מחסרי חוליות ומשבלולים.
שחאורית משובצת – החיפושית השחורה המתרוצצת בחולות, בדרך כלל לא בשעות החמות של היום, מאפיינת בתי גידול מדבריים ובהם גם חולות מישור החוף. התאמתה לתנאי יובש וחום באה לידי ביטוי בכמה תכונות: השחאורית מסוגלת לאבד אחוז ניכר של נוזלי גוף ולהשיב אותם לגופה במהירות (שתיית טל) מבלי להיפגע. ודבר נוסף, רגליה הארוכות מסוגלות להרחיק את גופה מהקרקע הלוהטת בקיץ. השחאורית ניזונה מחומר צמחי יבש ומפגרים של חסרי חוליות.
