עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
תוואי מסילת הברזל
בחתך הצר והארוך שברכס הכורכר עברה מסילת הברזל שקישרה את חיפה עם ביירות. זה סיפורה: במלחמת העולם השנייה התמודד הצבא הבריטי עם הצורך להעביר דרומה כוחות וציוד צבאי לנוכח הצבא הגרמני שהתקדם באפריקה לעבר מצרים.
בחתך הצר והארוך שברכס הכורכר עברה מסילת הברזל שקישרה את חיפה עם ביירות. זה סיפורה: במלחמת העולם השנייה התמודד הצבא הבריטי עם הצורך להעביר דרומה כוחות וציוד צבאי לנוכח הצבא הגרמני שהתקדם באפריקה לעבר מצרים. חיבור מסילת החוף עם רשת הרכבות בלבנון ומשם צפונה לטורקיה נועד לסייע למשימה זו. הדבר התאפשר לאחר שהבריטים כבשו ב-1941 את לבנון.
במשך כשנה בלבד סלל הצבא הבריטי את 240 הקילומטרים החסרים להשלמת המסילה. ברכס הסולם, היורד היישר אל הים, נחצבו שתי מנהרות באורך כולל של כ-200 מ' וביניהן נבנה גשר. המנהרות נחנכו ב-24 באוגוסט 1942. קו הגבול בין ישראל ולבנון עובר במנהרה הצפונית ולפיכך היא נאטמה. המנהרה הדרומית היא חלק מאתר התיירות של ראש הנקרה ומציגים בה את המיצג האורקולי "הים והסלע".
הרכבת פעלה רק כשש שנים, עד מלחמת העצמאות ונועדה בעיקר לצרכים צבאיים של הצבא הבריטי. רכבת יוצאת דופן עברה כאן בקיץ 1944 כאשר הגרמנים החליפו פליטים יהודים ממחנות הריכוז בגרמנים ממוצא טמפלרי שחיו בארץ ונחשבו בעיני הבריטים נתיני אויב.
בליל הגשרים, 16-17 ביוני 1946, החליטה מפקדת ההגנה שלא לפגוע בגשר שבין המנהרות, אבל במלחמת העצמאות לא נמלט הגשר מגורל זה. בלילה הגשום והסוער של 14 במרץ 1948 יצאו לוחמי גדוד 21 של חטיבת כרמלי לפוצץ את הגשר שחיבר בין המנהרות כדי למנוע מכוחות לבנוניים לחדור לישראל ולהפסיק את העברת הנשק והתחמושת מלבנון לערביי הארץ. הגשר אמנם לא קרס אך נפגע קשה ונסיעת הרכבת פסקה.
טיילת ראש הנקרה
לפני שעוזבים את מבתר מסילת הברזל המנדטורית, כדאי לקפוץ לכמה דקות לטיילת קצרה העוברת על שפת המים. הטיילת נמצאת בין הקצה הצפוני של סלעי הכורכר בישראל למצוק הגירי של רכס הסולם. חדי עין, אם יביטו מהטיילת דרומה, יוכלו להבחין שסלעי הכורכר נרבדו כאן על הסלעים הגיריים, שרק פיסות מעטות מהן חשופות לאוויר העולם. תופעה גיאולוגית כזו קיימת בחוף הישראלי רק כאן. סלעי כורכר רגבה נוצרו לפני כ-150,000 עד 200,000 שנה.
"משרפות ים"
מדרום לטיילת ראש הנקרה עובר שביל הנקרה על סלעי כורכר רגבה. קרוב לים נראים משטחי סלע חצובים. משטחים אלה מכונים לעתים "משרפות ים", או "משרפות מִיָּם", על שום השערה לגמרי לא מוכחת שבמקום הזה הפיקו מלח ממי ים לאחר שחום השמש אידה ("שרף") את המים. הגיונית יותר ההשערה שבעבר הקדום חצבו את שכבת הסלעים שמעל לכורכר רגבה והשתמשו בהם לבנייה ומה שאנו רואים בימינו הם סימני החציבה. למטיילים בקטע זה של שביל הים מזומן מתקן הפקת מלח כ-3 ק"מ מדרום לכאן.