עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
מקטע 9
מחוף דור לשדות ים
לגונה מול איים זעירים, גשר עתיק על שפך נחל, תל עתיק וכפר דייגים, אמת מים מהתקופה הרומית, השרידים המרשימים של קיסריה הקדומה ומעבר יפה דרך קיבוץ שדות ים ומוזיאון חנה סנש
Heading 1
מידע שימושי
נקודות יציאה
רמת קושי
קל
ג'סר א זרקא, חוף הקשתות בקיסריה
אורך המסלול
כ 15 ק"מ
קצה דרומי
מועדון ספורט ימי קיסריה
קצה צפוני
חוף דור
נקודות עניין בדרך
סיפור דרך
מצפון לדרום: מחוף דור , חוף הרחצה המוסדר, פונים דרומה, בצמוד לגדר כפר הנופש, עוברים ממזרח לבית חג'אג' (בית הדייגים) שבמפרץ הדרומי, וממשיכים בהליכה על החוף. חוצים את שמורת הדיפלה בשפך נחל דליה, ועוצרים לתצפית בפסל 'לב מול ים'. ממשיכים דרומה דרך חוף קיבוץ מעגן מיכאל מול אי יונים, וחוצים את שפך נחל תנינים בגשר הקשתות החדש ועולים לתצפית מתל תנינים. ממשיכים דרומה דרך מעגנת כפר הדייגים ג'סר א-זרקא ומשם דרומה דרך חוף הקשתות, אמת המים והטיילת עד לחומה הצלבנית של קיסריה. מלווים את החפיר והחומה מזרחה ואחר כך דרומה, וחולפים על פני הכניסה המזרחית לגן הלאומי קיסריה. ממשיכים דרומה לאורך גדר הגן הלאומי, חולפים על פני הכניסה הראשית וממשיכים לכיוון קיבוץ שדות ים ומפעל אבן קיסר. דרך מגרש החניה נכנסים לתחומי קיבוץ שדות ים וממשיכים דרומה עד מוזיאון חנה סנש שכדאי לבקר גם בו. יורדים לשפת הים וממשיכים דרומה עד המרכז לספורט ימי שם מסיימים את המסלול, או שבוחרים להמשיך עד הגדר הצפונית של תחנת הכח אורות רבין ומשם מזרחה עד לתחנת הדלק פז.
מדרום לצפון: מחוף המרכז לספורט ימי בשדות ים ממשיכים צפונה על החוף ועולים ממנו לכיוון מוזיאון חנה סנש בקיבוץ שדות ים. משם, ממשיכים על הכביש בתוך הקיבוץ עד למגרש החניה של מפעל אבן קיסר, ממשיכים מזרחה לכיוון הכביש הראשי ופונים צפונה לכיוון הכניסה הראשית לגן הלאומי קיסריה. הולכים מעט מערבה ואש צפונה לאורך הגדר, עם תצפית יפה על הים וההיפודרום וממשיכים צפונה לאורך החפיר והחומה הצלבנית ובפינת החומה פונים מערבה. במקום שנכנס כביש הגישה הצפוני לגן הלאומי, פונים צפונה בטיילת, אל חוף הקשתות ואמת המים. ממשיכים על החוף צפונה למעגנת כפר הדייגים של ג'סר א-זרקא ועולים לתל תנינים. חוצים את שפך נחל תנינים בגשר הקשתות וממשיכים צפונה לאורך החוף דרך חופי קיבוץ מעגן מיכאל, שמורת שפך נחל דליה עד חוף דור.
1. חוף דור, בית חג'ג'
בית גדול, בנוי לבני כורכר וידוע בכינויו בית חג'ג', מציין את החלק הדרומי של הלגונה של דור. זהו אחד הבתים המעטים שנותרו מהכפר טנטורה, והוא משמש כיום את הדייגים של הכפר הסמוך פורידיס. במלחמת העצמאות שימש הכפר טנטורה בסיס ימי שדרכו זרמו נשק ותגבורות לכפרי "המשולש הקטן" שבכרמל (ג'בע, איג'זים ועין ע'זאל). במאי 1948, במסגרת מבצע שוטר, כבש כוח מחטיבת אלכסנדרוני את טנטורה. רוב התושבים עזבו לפורידיס והדייגים של ימינו ממשיכים להתפרנס מדיג כמו אבותיהם. מבנה נוסף ששרד מהכפר הוא קבר שיח' עבד א־רחמן מוג'רימי – חדר קטן אחד מקורה בכיפה, שנמצא בתחום כפר הנופש דור. המעגן של טנטורה יכול לשרת סירות בעלות שוקע של שניים ושלושה מטרים בזכות תעלה של מים עמוקים שנוצרת מזרימת מים בין איי דור לחוף. מסיבה זו הלגונה של דור הייתה מעגן חשוב במשך דורות.
Latest News
פירוט על נקודות העניין
2. גבעת המכל
גבעת המכל מציינת את הקצה הדרומי של מפרצי חוף הכרמל. דרומה מכאן, עד קיסריה, משתרע בקו ישר חוף חולי. שם המקום נגזר ממכל מים גדול שהיה כאן בעבר ונראה היטב ממרחקים. פתח הבאר ששאבו ממנה מים למילוי המכל מכוסה בשבכה. המים שימשו חווה חקלאית של משרד החקלאות לחקר הדיג, שפעלה כאן בעבר. בקטע החוף הקצר שבין הגבעה לתל דור התגלו עדויות לכעשר ספינות עתיקות בנויות עץ, מתקופת הברונזה התיכונה עד למאה ה-20. מספר הספינות הטרופות בחופי ישראל גדול מאוד משום שברוב חופי הארץ לא היו נמלים של ממש אלא רק מעגנים. המעגנים סיפקו הגנה לחלק מהסערות, אבל לא כנגד סערות גדולות ולכן ספינות רבות נטרפו תוך כדי עגינה במעגנים. מהספינות הקדומות ביותר נמצאו רק המטענים. מהתקופה ההלניסטית ואילך נמצאו גם חלקי העץ של הסירות. ספינה אחת מהתקופה הביזנטית התגלתה בשלמותה ולאחר חקירה כוסתה מחדש בחול. שימור ספינות עץ עתיקות הוא עניין יקר ועד שיימצאו תקציבים נאלצים הארכיאולוגים להסתפק בתיעוד ואחריו הם מכסים בחול את הספינה כדי שתישמר.
3. "הלגונה הגנובה"
במרחק של כ-100 מטרים ממזרח לחוף נראה אגם מים. בתוקף אישור שניתן לניקוז בריכות דגים, נפתחה כאן מחצבה בלתי חוקית לכריית חול. הוציאו מכאן כמויות אדירות של חול שנמכרו למפעלי בטון ברחבי הארץ, עד שעמותת כחול וירוק, הפועלת למען הסביבה בחוף הכרמל, עצרה את הכרייה.
4. צינור אסדת הגז לוויתן
כאן בעומק של כ-15 מטר מתחת לשפת הים הרדוד עובר צינור הגז של אסדת מאגר לוויתן, הממוקמת במרחק של כ-10 ק"מ בעומק הים. הצינור מתחבר למערכת הארצית של הולכת הגז הטבעי.
5. שפך נחל דליה
כחצי קילומטר מדרום ללגונה נמצא שפך נחל דליה, המפלס את דרכו בין בריכות הדגים ושמורת הטבע ביצת נחל דליה (דיפלה). כל הניסיונות לאלף את הביצה ולהופכה לבריכת דגים נכשל בשל נביעות שמקשות על ויסות מפלס המים. בביצה ובגדותיה צומחים צמחים של בתי גידול לחים ובהם נדירים כגון סם-הכלב המזרחי ולפופית החיצים. צמח נדיר שנמצא בקרבת החוף הוא אמברוסיה ימית. כ- 3 ק"מ מדרום לשפך הנחל חודר צינור מתכת לים. תפקידו לנקז את מי בריכות הדגים לים, למרחק של 300 מ' מהחוף.
6. לב מול הים -
פסל האהבה
פסל האבן הבולט הוא גוש אבן בגובה כ-6 מטרים, שממנו גזר האמן מושיק זורע, בן קיבוץ מעגן מיכאל, חלל בצורת לב. הפסל נראה היטב משביל הים וכדאי לעלות אליו כדי לצפות בבריכות הדגים, במישור חוף הכרמל ובכרמל. מול הפסל נמצא מפעל פלסאון של קיבוץ מעגן מיכאל. כ-700 מטרים מדרום לפסל נמצאות סככות חוף הים של קיבוץ מעגל מיכאל. כ-900 מטרים מדרום לחוף נמצא צינור נוסף שחודר לים. תפקידו לשאוב מי ים לבריכות קיבוץ מעגן מיכאל, המשמשות לגידול דגי ים.
7. חוף מעגן מיכאל
ואי יונים
מַעֲגַן-מִיכָאֵל הוא קיבוץ שיתופי מצליח שעלה לקרקע ב 1949 על אדמות ביצות כבארה שיובשו, ונחשב לקיבוץ הראשון של חברי תנועת הצופים העבריים. חלומם היה "להקים קיבוץ של דייגים" ולהיות הקיבוץ הראשון שעוסק בחקלאות ימית. שם הקיבוץ נגזר מההחלטה להקים מעגן דייג בחוף הים ומשמו של מיכאל פולק, מייסד מפעל המלט "נשר" ואחד מחברי ארגון פיק"א. ענפי המשק העיקריים הם: •פלסאון - חברה של מוצרים טכניים מתקדמים: אביזרי צנרת לאמבט ולמטבח ומערכות לגידול בעלי חיים; •צורון - מפעל המייצר חלקי מתכת בטכנולוגיות מתקדמות; •מעגן התפלה - מפעל להתפלת מים מקידוחי מים מליחים; •מדן טכנולוגיות - ייצור ושיווק משאבות וציוד; •ענפי חקלאות שונים - מטעים, גידולי שדה, רפת, בריכות דגים מכון לגידול דגיגים ומפעל לגידול דגי נוי •יזמות אישית של עסקים קטנים. כיום מונה הקיבוץ כ 2,100 חברים, ילדים ותושבים. בקיבוץ נמצא בית הספר המשותף 'חוף הכרמל', של תלמידי מועצה אזורית חוף הכרמל, ובו לומדים כ-1,500 תלמידים מכיתה ז' עד י"ב. כמו כן נמצא בקיבוץ בית הספר היסודי האזורי 'מעגנים'. אולפן מעגן מיכאל הוא אולפן העברית הגדול בתנועה הקיבוצית ורבים מבוגריו נשארו בקיבוץ והקימו בו את ביתם. שותף בתוכנית אימוץ חיילים בודדים של התנועה הקיבוצית. מועדון שייט 'הימיה', הוקם בראשית ימיו של הקיבוץ ופועל כמרכז לפעילות חינוכית ימית ובשטח הקיבוץ גם ממוקם בית הספר שדה חוף כרמל, ומכינה קדם צבאית לבני נוער חילוניים. אי היונים, מול חוף קיבוץ מעגן מיכאל, מהווה שמורת טבע מוגנת היטב ואסור לעלות עליו. האי משמש כאתר קינון ליוני בית ובשנים האחרונות מקננים בו גם שחפיות ועשרות ברווזי ברכייה. במחקר שנערך בשנים 2017–2018, התגלו באיים אוכלוסיות זוחלים, חרף שטחם המצומצם וניתוקם מהחוף. באי היונים תועדו 3 מיני זוחלים – שממית הבתים, נחושית עינונית וצב ביצה מצוי.
8. שפך נחל תנינים
נחל תנינים מתחיל את דרכו ברמת מנשה. בארבעת הקילומטרים האחרונים של מהלכו הוא נחל איתן, המקבל את מימיו מעינות תמסח. מי המעיינות לא נשאבו מכיוון שהם מליחים למדי. מעיינות תמסח נמצאים בתחומי שמורת הטבע נחל תנינים, המצויה כ 2 ק"מ ממזרח לשפך ושווה ביקור מעניין נפרד. בתקופה הרומית נבנה בשפך הנחל גשר קשתות מאבני כורכר והוא נהרס במשך השנים. בשנת 1898 ערך הקיסר הגרמני וילהלם השני ביקור מלכותי וחשוב בארץ ישראל. ספינתו של הקיסר עגנה בחיפה ומשם יצא ב-26 באוקטובר במרכבה לעבר יפו. לכבוד הקיסר ונסיעתו הנוחה במרכבה ליפו ולירושלים, בנה הממשל העות'מאני בשפך נחל תנינים גשר קשתות חדש כאשר גשרים נוספים נבנו בשפך נחל מערות ובשפך נחל דליה. גם הגשר הזה נהרס ברבות השנים. בשנת 2019 שוחזר הגשר מחדש ומאפשר חצייה של שפך הנחל המרשים, אשר בחורף מימיו עמוקים למדי. בקיץ אפשר לחצות את השפך על קו החוף , כשהמים מגיעים עד לקרסוליים. שחזור הגשר נעשה בידי יהושע (ישו) דריי, בזכות שיתוף פעולה של רשות ניקוז כרמל ורשות הטבע והגנים. שביל מוסדר מוליך מהגשר אל פסגת תל תנינים.
9. תל תנינים
תל תנינים, המזוהה עם העיר הקדומה קרוקודילופוליס, מתנשא מצפון לשפך נחל תנינים. התל לא נחפר בצורה יסודית. נראה כי המקום היה מיושב מהתקופה ההלניסטית עד התקופה הביזנטית. יש להניח שהמקום חרב בכיבוש הערבי של שנת 636. שם היישוב נגזר מתניני היאור, שחיו בסביבה עד ראשית המאה ה-20. יש הסבורים שהתנינים שחיו כאן היו שריד לעולם חי טרופי. אחרים סבורים שהתנינים הובאו לכאן בידי האדם, אולי לשם משחקי מים של הרומאים, או על ידי המצרים הקדמונים שראו בהם בעלי חיים מקודשים. בראש התל נראים שרידי מגדל, בריכה ואמת מים נמוכה מהתקופה הצלבנית, שהשתמרו מהמבצר הצלבני טוריס סלין ("מגדל המלח"). יש להניח שיושבי המקום עסקו באותם ימים בהפקת מלח ממי הים. ליד התל נמצאו אבני מיל של דרך רומית שעברה לאורך החוף. מצפון לתל נמצא מבנה בנוי אבני כורכר ובו רצפת פסיפס עתיקה. ליד הפסיפס התגלתה כתובת יוונית שתרגומה הוא "בימיו של ההגמון". מראש התל נראות טבלאות הגידוד ששרדו מרכס כורכר טבוע, שחדר במקום הזה כ-400 מטרים לתוך הים. מצפון לסלע היה מעגן שסיפק הגנה רעועה מרוחות דרומיות למי שנקלע לכאן שלא בטובתו. מול כפר הדייגים שמדרום לתל נמצא מפרץ קטן, שסיפק הגנה מפני רוחות צפוניות.
10. כפר הדייגים
של ג'סר א-זרקא
סירות הדייגים הססגוניות שבמפרץ הקטן מציינות אולי את כפר הדייגים האמיתי האחרון שנותר בחופי ישראל. "הכפר" אינו אלא כמה בקתות, שלוחה של הכפר הגדול ג'סר א-זרקא. בסופי שבוע ובימים שנחה עליהם רוח, יגישו הדייגים מנות דגים במסעדות המאולתרות שבחוף. ג'סר א-זרקא (הגשר הכחול) הוא יישוב במעמד של מועצה מקומית. שם היישוב נגזר מהגשר העתיק שבתחום שמורת הטבע נחל תנינים. מספר תושביו עולה על 15,000. הראשונים שבהם, בני משפחת ג'ורבאן, הגיעו לכאן מעמק הירדן (בערבית ע'ור) ולכן כונו ע'וארנה. הממשל העות'מאני יישב אותם כאן, בשולי ביצות כבארה, מכיוון שהיו מורגלים בחיי ביצה. תושבי הכפר התפרנסו מדיג בביצות ובים, מקדרות ומיצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה. בשנות ה-20 עבדו התושבים בייבוש הביצה וקיבלו קרקע חילופית במקום הנוכחי. מעט ממזרח לכפר הדייגים וצמוד אליו מוצבים שולחנות פיקניק בצל עצי תמר. כ-400 מטרים מדרום לכפר הדייגים נמצא חוף ג'סר א-זרקא, חוף רחצה מיוחד למגזר הערבי.
11. חוף הקשתות
(האקוודוקט) בקיסריה
בתקופה הרומית לא היה די בבארות ובבורות המים כדי לספק מים לקיסריה המתפתחת. כדי לספק את הביקושים נבנו אמות שהביאו מים ממעיינות מרוחקים. האמות הביאו את המים בכוח הכבידה ממעיינות מרוחקים. בחוף הקשתות נשענו האמות על קשתות אבן שנבנו מאבני כורכר ומכאן שמו. נראה כי כבר הורדוס בנה אמת מים שהביאה לעיר את מי מעיינות שוני (ליד בנימינה), מרחק כ-12 ק"מ מקיסריה. האמה חצתה במנהרה את רכס הכורכר שעליו יושב היישוב ג'סר א-זרקא. אמה זו מכונה "האמה הגבוהה". מאוחר יותר היה צורך במים נוספים ובתקופתו של הקיסר אדריאונס (מאה 2 לספירה) נבנתה אמה נוספת, שהובילה מים ממעיינות מנשה, מרחק של 23 ק"מ. בקטע שבין עין צברין (ליד עמיקם) לבקעת הנדיב האמה עוברת בנקבה, שאורכה כשישה ק"מ. האמה הזו עוברת במקביל לאמה הקודמת ומבחינה ארכיטקטונית היא העתק שלה. על קירות אמה זו הציבו אנשי הלגיון השני, השישי והעשירי כתובות המעידות שהשתתפו בבנייתה. האמה הגיעה לעיר בגובה שמונה מטרים מעל פני הים ושמרה על שיפוע של 0.2 פרומיל בלבד (20 ס”מ לכל ק”מ). אמה נוספת נבנתה בתקופה הביזנטית. האמה הובילה את מי המעיינות שליד מעגן מיכאל, כ-5 ק"מ מצפון לקיסריה. מכיוון שמפלס המעיינות לא היה גבוה דיו כדי להזרים את המים, נבנו סכרים שאצרו מאחוריהם אגם בעל מפלס מים גבוה יותר. מדרום לחוף הקשתות נקטע מהלך האמות לאורך כחצי קילומטר, במקום שנמצא בו היום מפרץ קטן. בגלל בניית הנמל של הורדוס, נקטעה אספקת החול לחוף. לשון ים חדרה ליבשה וכרסמה את הקרקע מתחת לאמות ואלה קרסו לתוך הים. מי שיתבונן בים, יוכל לראות את יסודות האמה שעוד נותרו על עומדם. קשה לקבוע מתי בדיוק נהרסו האמות בקטע זה. כ-400 מטרים מדרום לרחבת החניה של חוף הקשתות נמצא מוצא תעלת הניקוז של העיר הביזנטית. האמה מופיעה שוב בראש מצוק נמוך, מדרום למפרץ והיא נמשכת עד חומת העיר. כאן היה הדיווידריום, המקום שבו התפצלו האמות לאמות משנה שהובילו את המים לצרכנים השונים בעיר. צמד המגדלים החצי עגולים מצפון לבית הכנסת שייכים כנראה לחומת קיסריה של ימי הורדוס.
12. בית הכנסת העתיק
של קיסריה
משטח בטון חדש ובו שרידי פסיפס, מצפון למצודה הצלבנית וקרוב לקו המים, מזוהה עם מקום אחד מבתי הכנסת של קיסריה. לא נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לזיהוי זה אלא מבנים מהתקופה הביזנטית, שאולי לחלק מהם היה קשר לבית הכנסת. הארכיאולוג מיכאל אבי יונה חפר במקום וגילה בו בין השאר שכבה מהתקופה ההלניסטית, כנראה של העיר הצידונית מגדל שרשן, שקדמה לקיסריה. יתכן שלעיר הזו היה מעגן, אם כי לא נמצא כאן מקום למעגן טבעי. יש המשתעשעים ברעיון שזה היה בית הכנסת שבשל אירועים שהתרחשו בו פרץ המרד ברומאים שהסתיים בחורבן בית המקדש. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר שבית הכנסת של קיסריה נבנה על אדמתו של נוכרי, שלא הסכים למכור את האדמה ליהודים ואף הקשה על הגישה למקום. השיא היה כשלמחרת הופיע נוכרי בחצר בית הכנסת והעלה שם ציפורים לקורבן. היהודים הוציאו את ספרי התורה מבית הכנסת והעבירו אותם לנרבתה. המשלחת ששלחו לנציב הרומי פלורוס נאסרה בטענה שספרי התורה הוצאו ללא היתר והנוכרים בעיר טבחו ביהודים והרגו 20,000 מהם. אלה שנותרו בחיים נאסרו על ידי פלורוס. קיסריה התרוקנה מיהודיה. יהודים ממורמרים התארגנו בערים אחרות של הארץ כנגד הנוכרים שחיו בהן. אש המרד התלקחה. למרגלות הפסיפס, במי הים, יש נביעה של מים מתוקים. הציפורים מכירות את המקום ואתם מוזמנים לעקוב אחריהן ולגלות את מקום הנביעה.
13. גן לאומי קיסריה –
השער הצלבני
שביל הים אינו נכנס לגן לאומי קיסריה, אבל הביקור באתר מומלץ מאוד. מלבד שרידי הנמל והמקדשים, ההיפודרום ובית המרחץ, ארמון השונית והתיאטרון, תוכלו להתרשם מהקמרונות שבנה הורדוס מתחת למקדש אוגוסטטס. בארבעת חללי הקמרונות יש תצוגה מרשימה המשלבת מיצג ויזואלי עם ממצאים ארכיאולוגים שהתגלו במהלך חפירות בקרקע ובמצולות הים. הביקור בתשלום. לא כאן המקום לפרט על קיסריה העתיקה, אך פטור בלא כלום אי אפשר. לפניכם סקירה קצרה על תולדות המקום. כאשר עלה הורדוס על כס המלוכה ביהודה היה נחוץ לו נמל. עד מהרה התברר שהמפרצים הקטנים שבחופי ממלכתו צרים משאיפותיו של המלך. אבל לא איש כהורדוס יאמר נואש. על מקומה של התחנה הימית הצידונית הקטנה מגדל שָרְשָן (סטרטון) בנה הורדוס עיר נמל חדשה ובשנת 10 לפנה"ס חנך אותה ברוב פאר והדר. הוא קרא לה קיסריה לכבוד הקיסר הרומי אוגוסטוס. בקיסריה שינה הורדוס סדרי בראשית. הוא בנה שובר גלים בעומק הים ויצר נמל מלאכותי ענק, מהמשוכללים ביותר בעולם הרומי. רחובות רחבים חצו את העיר התוססת לאורכה ולרוחבה ולצדם התנשאו מבני ציבור אדירים. אמות מים הובילו לעיר מים ממעיינות מרוחקים ובקצה שן סלע החודר אל הים נבנה ארמון מפואר. שרידיהם של כל אלה מפליאים את המבקר גם בימינו. בתקופה הרומית הייתה קיסריה בירתה של ארץ ישראל ואחת הערים החשובות ביותר של הממלכה. העיר רשמה ציוני דרך חשובים בתולדות היהודים: סכסוך דמים בין יהודי העיר לתושביה הפגאנים, שפרץ בשנת 66 לספירה, הפיח את ניצוץ המרד הגדול ברומאים, שהסתיים בחורבן בית המקדש. 62 שנה מאוחר יותר נאסר בקיסריה והוצא להורג רבי עקיבא משום שתמך במרד בר כוכבא. חותמה של קיסריה טבוע היטב גם בתולדות הנצרות. קורנליוס, שר מאה בצבא הרומי ותושב קיסריה, היה הפגאני הראשון שהמיר את דתו לנצרות. בקיסריה שהה במשך שנתיים השליח פאולוס, לפני שנשלח למשפטו ברומא, שם דנו אותו למוות. קיסריה שגשגה גם בתקופה הביזנטית והייתה באותם ימים בירתה של הפרובינציה פלשתינה. במאה ה-7 כבשו הערבים את ארץ ישראל ורבות מעריה חרבו. קיסריה המשיכה גם אז להיות עיר מבוצרת וכלכלתה התבססה על יצוא מוצרים חקלאיים וכלי מלאכה. קיסריה מילאה תפקיד חשוב גם בתקופה הצלבנית. המלך בלדווין הראשון כבש את העיר בשנת 1101. לאחר שצלאח א-דין המוסלמי החריב אותה, בא במחצית המאה ה-13 מלך צרפת לואי ה-9 וביצר אותה מחדש. אבל גם החומות האדירות לא עמדו בפני הסולטן הממלוכי בייברס, שכבש אותה בשנת 1265. ... שנים חלפו. בשלהי המאה ה-19 התיישבו בחורבות קיסריה מוסלמים מבוסניה, שמצאו מקלט בארץ ישראל לאחר פלישת הקיסרות האוסטרו-הונגרית לארצם. הם נטשו את כפרם בשנת 1948 וסיימו את פרק ההתיישבות במקום.
14. קיבוץ שדות ים
שביל הים עובר דרך שבילי הקיבוץ ומאפשר ביקור במוזיאון חנה סנש ומוזיאון אוצרות קיסריה. עם יציאתנו מאזור קיסריה העתיקה דרומה, ניכנס לתחומו של מפעל אבן קיסר השייך לקיבוץ שדות ים. שְׂדוֹת יָם משתייך לתנועה הקיבוצית וזהו היישוב הדרומי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית חוף הכרמל. הקיבוץ הוקם בשנים 1936-38 כמיזם משותף של המחנות העולים והנוער העובד בקרית מוצקין ובקיבוץ אפק. במאי 1940 עלו חברי שדות ים למחנה אוהלים על גבעה במרחק כמה עשרות מטרים מחורבות קיסריה. העולים היו שותפים בקבוצה יהודית ערבית של דייגים שפעלה בהדרכה של דייגים מיוגוסלביה. במהלך 1941 ו 1942 התבסס הקיבוץ באתרו הנוכחי וחבריו התפרנסו מדיג, מתיירות ושייט, בהשטת טיילים, אירוחם לסעודות דגים והדרכתם בחורבות קיסריה. בשנים 1943-48 שימש הקיבוץ כבסיס הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, ומעפילי חמש ספינות הצליחו לרדת בחוף הקיבוץ. הקיבוץ סייע לפלי"ם בפעילותו ועל כך הוא "נענש" על ידי הבריטים וב"שבת השחורה", נעצרו כל הגברים למשך כמה חודשים. בראשיתו התבססו חברי הקיבוץ על דיג ועל ראשוני הקיבוץ נמנו גם חנה סנש והסופר אהרן מגד. שביל הים עובר בתחום הקיבוץ ליד בית הזיכרון לזכרה של חנה סנש, והמוזיאון לעתיקות קיסריה. הקיבוץ מוגדר כקיבוץ שיתופי. בשנים האחרונות ישנה מגמה של חזרת בני הקיבוץ ולכן הוא אינו מקבל חברים חדשים פרט לבני המשק. לקיבוץ יש ענף תיירות וגני אירועים בשם 'כיף ים' ובנוסף מתפרנס מחקלאות וגידולי שדה. עיקר פרנסת הקיבוץ מתבססת על מפעל השיש המלאכותי 'אבן קיסר'. לקיבוץ מועדון שיט פעיל וגדול בשם ה'פועל שדות-ים' ועם חבריו נמנים האלוף האולימפי גל פרידמן, ערן סלע וגידי קליגר, נופר אדלמן, שחר יעקב ומאיה גלנץ.
15. . נקודת סיום
או התחלת המקטע -
מרכז לספורט ימי קיסריה
מרכז לספורט ימי ושיט המרכז הימי בקיסריה כולל בית הארחה, מועדוני שיט קייאקים וצלילה