עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
מקטע 7
מחורבת קרתה בעתלית לחוף נווה ים
תצפיות מרהיבות אל חוף הים והכרמל, מבצר עתלית, מחצבות ואורוות אבירים, ביקור במושבה עתלית, בריכות אידוי של מפעלי המלח ו"גייזר" מתפרץ של מי ים
Heading 1
מחצבה קדומה על רקע המבצר הצלבני
מידע שימושי
רמת קושי
קל
אורך המסלול
כ-7 ק"מ
קצה דרומי
חוף נווה ים
קצה צפוני
שמורת טבע חורבת קרתה
נקודות עניין בדרך
חלק ניכר מהמסלול עובר ברכסי הכורכר של עתלית. למבקשים להעמיק בהיכרות עם אתרי הרכס מומלץ המדריך המפורט שביל הרכס בעתלית, מאת אהוד גלילי ורינה תירוש.
Heading 1
סיפור דרך
מצפון לדרום – תחילת המסלול חופפת ל'שביל הרכס' של המושבה עתלית. מרחבת החניה המערבית של שמורת חורבת קרתה עולים מזרחה לתצפית בריכת המים הבריטית שבראש רכס הכורכר ואז פונים דרומה לשרידי המצודה החצובה דוסטרי (מצודת המעבר הצר). עולים על המצודה לתצפית ומסיירים בחצר שממזרח לה, בה חצובות שקתות רבות. יורדים למעבר הצר החצוב שיועד למעבר עגלות, באב אל־עג'ל, ופונים בו מערבה כ-50 מ' ומגיעים למבואה הצפונית של שביל הרכס. משם, על השביל המסומן, עולים שוב מזרחה לראש הרכס ומגיעים לתצפית הבנויה על עמדת שמירה של בסיס התחמושת לשעבר, הצופה על שכונת הרכס וחוף הים. ממשיכים דרומה ועוברים בגשר גדול מעל כביש למצפור שנמצא סמוך למחצבה קדומה של אבני כורכר. ממשיכים על שביל הרכס המסומן דרומה, ממערב לשכונת יפה נוף, עוברים בחצר משמר חצובה ובה אבוסים וחורי קשירה לבהמות. משם ממשיכים דרומה וחוצים בגשר להולכי רגל כביש נוסף ומגיעים לתצפית הפילבוקס. ממשיכים על שביל הרכס לכיוון מרכז המושבה ובית הכנסת, ומגיעים לחצר משמר עם אבוסים וחורי קשירה לבהמות. את חצר המשמר חוצה דרך חצובה "באב אל מקטי" (שער המחצבות), וממערב לו גרם מדרגות עץ. ניתן לעלות במדרגות העץ למסלול מעגלי קצר לאזור חציבות ושקתות סוסים. יורדים שוב במדרגות העץ לכיוון גן המייסדים ורחבת המבואה הדרומית של שביל הרכס. ממשיכים על רחוב הרדוף מערבה ודרך סמטה קטנה סמוך לבית הדואר יורדים במדרגות לעבר תחנת הרכבת. ממשיכים דרומה ברחוב ההרדוף למקום שבו חוצים במעבר מאובטח את מסילת הברזל. פונים צפונה ואז מערבה לאורך מגרש הכדורגל, ואז דרך סמטה עולים מערבה לגבעת אלון וממשיכים ישר מערבה בשביל אל כיוון בריכות האידוי של מפעלי המלח. משם פונים דרומה בדרך עפר לאורך הגדה המזרחית של בריכות המלח עד הקצה הדרומי של הבריכות, משם פונים מערבה לחוף הים. ממשיכים לאורך החוף דרך שני מפרצים מסולעים, עולים לשיא המצוק החופי על רכס הכורכר וממשיכים דרומה כדי לסיים בחוף הרחצה של נווה ים.
מדרום לצפון – מחוף הרחצה המוכרז של נווה ים פונים צפונה ועולים על השביל שעל רכס הכורכר לאורך המפרצון הקטן ודרך כפר הנופש הנטוש. ממשיכים על סלעי הכורכר בקרבת המים ומגיעים למפרץ חולי מדרום לבסיס חיל הים הסגור. משם פונים מזרחה לבריכות המלח וצועדים לאורכן צפונה עד עמוד חשמל ובותק'ה קטנה של חשמל שלידם פונים ימינה ומזרחה עד למגרש הכדורגל. ממנו ממשיכים מעט מזרחה ואז דרומה לחציית מסילת הברזל במעבר מסומן ובטוח ועולים דרך רחוב ההרדוף לגן המייסדים שליד המועצה. משם צפונה למרגלות גרם מדרגות עץ. אפשר לעלות במדרגות ולהכיר חציבות מימי הצלבנים ולשוב לתחתית גרם מדרגות העץ. מכאן ממשיכים צפונה על 'שביל הרכס' המסומן אל תצפית הפילבוקס, עוברים מעל כביש בגשר ומשם לתצפית המחצבות שנמצאת ליד מחצבה קדומה ומשקיפה על שכונת הרכס ועל מבצר עתלית. לאחר כמה צעדים השביל יורד מערבה ופוגש את קצה המעבר הצר של באב על עג'ל. צועדים במעבר מזרחה כ-50 מ' ומטפסים על 'שביל הרכס' אל רכס הכורכר אל מצודת דוסטרי שבלב שמורת חורבת קרתה ולתצפית הבריכה. מכאן קצרה הדרך בירידה לרחבת החניה שממערב לתצפית.
פירוט על נקודות העניין
Latest News
מרחבת החניה עולים מזרחה אל תצפית הבריכה. השביל "הכחול" שפוגשים בדרך הוא מסלול מעגלי בשמורת חורבת קרתה.
1. חורבת קרתה - רחבת החנייה המערבית
גרם מדרגות עץ מוביל לגג של בריכת בטון מתקופת המנדט. הבריכה שימשה את החקלאים ואת מחנות הצבא הבריטיים שפעלו בסביבה. כדרכן של בריכות מים, גם זו נמצאת במקום רם בשטח, דבר המבטיח תצפית מרהיבה לכל העברים. בדרך כלל העיניים נשואות מערבה, אל מפרצי עתלית ואל המבצר הצלבני שבחצי האי.
למרגלותינו, מצפון, פורץ נחל אורן את רכס הכורכר. מעבר לו נראים, בין השאר, בית הקירור שנבנה בימי המנדט ומחצבות מאותם ימים, מחנה המעפילים עתלית ומושב מגדים. במזרח נראים הערוץ העמוק של נחל אורן המתחתר ברכס הכרמל וחוות אהרונסון. דרומה משם נראים שמורת נחל מערות והיישוב עין הוד. בדרום נראים עתלית, מתקנים של מחנות חיל הים, בריכות האידוי של מפעל המלח ומפעל כרמל כימיקלים.
2. תצפית בריכת המים הבריטית
מדרום לבריכת המים פעורה מערה חצובה. נראה כי במקורה, בתקופה הרומית, שימשה לקבורה. בתקופה הצלבנית הרחיבו את המערה והפכו אותה לאורווה. במערה חצובים אבוסים ושקתות ולידם נחצבו בסלע חורים לקשירת הסוסים. השביל מגיע לשרידי מצודת דטרוא (ח'ירבת דוסטרי) – מצודה צלבנית קטנה חצובה בסלע הכורכר. אפשר לעלות לראש המצודה בסולם יתדות הקבועים בסלע. המצודה נבנתה במאה ה-12 והיא מוקפת חפיר עמוק ובו חצר שחצובים בה עשרות אבוסים. מהמצודה שרדה בעיקר קומת הקרקע ואילו מהקומה השנייה שרדו רק כמה אבני גזית. בזמן המצור שהטילו המוסלמים על מבצר עתלית, הרסו הצלבנים את הקומה השנייה של מצודת דוסטרי כדי למנוע מהצבאות המוסלמים להשתמש בה. המצודה שמרה על המעברים בנחל אורן ובבאב אל-עג'ל, המובילים היישר אל מבצר עתלית. ייתכן שזה היה מקומה של חורבת קרתה, מקום שבמאה הרביעית תיאר הנוסע מבורדו כתחנת דרכים. כדאי לשים לב לשני בורות מים, אחד בראש החורבה ושני ממש בצד השביל, בקיר החיצוני המערבי של המצודה. הבור התחתון אסף מים באמצעות צינור חרס שניקז את גג המצודה ואפשר היה לשאוב ממנו מים מהקומה השנייה וממפלס הקרקע. ליד הבור התחתון נמצאת שוקת קטנה להשקיית סוסים ובהמות המשא. בור המים העליון מכיל מים רוב ימות השנה המרחב שמסביב למבצר הוא שמורת טבע חורבת קרתה. הצמחייה עשירה. הצמחים הבולטים בנוף הם אלת המסטיק וסירה קוצנית. בחורף מכסים עלי החצבים את השמורה במרבד ירוק ובסוף הקיץ יגיחו מן הקרקע היבשה גבעולי החצבים הגבוהים. עצי החרוב לובשים כאן צורת "דגל": נופם פונה מזרחה משום שהענפים שפונים למערב "נשרפים" מרוח הים הנושאת רסס מלוח. בחורף ובאביב תמצאו פה רקפות, כלניות ושלל פרחים אחרים. בדצמבר פורח ברכס הזן החופי של כרכום גיירדו, מין נדיר שצומח רק ברכסי הכורכר של חוף הכרמל והשרון ולא בשום מקום אחר בעולם. על השביל בדרך לבאב אל-עג'ל עוברים ליד מערת קבורה חצובה, ששימשה את החוצבים הצלבנים. ליד המערה יש שוקת בנויה ובתוך המערה מדפי קבורה עליהם הניחו את הגוויות.
3. חורבת דוסטרי
ברכס הכורכר של עתלית נחצבו שבעה מעברים, שהיו דרושים להעברת האבנים שנחצבו בו לבניית מבצר עתלית. כל המעברים צוידו בתקופה הצלבנית בשערים ואפשר היה באמצעותם לחסום את הדרך. כך הפך רכס הכורכר לחומת מגן וקו הגנה ראשון למבצר.
באב אל־עג'ל (שער העגלות), אחד המעברים האלה, זכה לכבוד מיוחד. המעבר הורחב לכבוד הקיסר הגרמני וילהלם השני, שביקר בארץ בשנת 1898. הקיסר עשה בכרכרה את הדרך מנמל חיפה לירושלים ועבר גם כאן.
4. מעבר באב אל עג'ל
מוסתר קמעא מאחורי עץ חרוב נמצא משטח בטון מוגבה, שהיה בעבר עמדת שמירה של צה"ל. סולם ברזל קטן מוביל לעמדה. למרגלותיה בנויה לתפארה שכונת הרכס של עתלית. השכונה נבנתה על מקומה של מחצבה גדולה מתקופת המנדט הבריטי. מהכורכר הקשה שברכס חצבו את האבנים לבניית שוברי הגלים של נמל חיפה. מאוחר יותר ניצל צה"ל את השטח לאחסון תחמושת ומעמדת המשמר פקחו עין על המקום. מעבר לשכונה נראים היטב מבצר עתלית ובריכות המלח.
5. תצפית שכונת הרכס
מדרום לשכונת הרכס עובר השביל ממערב למחצבה עתיקה מטיפוס המחצבות המדורגות. אי אפשר להתעלם מהמראה המיוחד של המחצבה, שסיפקה אבנים לבניית מבצר עתלית. מצורת המדרגות אפשר ללמוד על גודל הבלוקים שחצבו במקום. השביל יורד אל תוככי המחצבה (זהירות!) ומעניק חוויית ביקור מיוחדת. בקצה המערבי של המחצבה צומח עץ חרוב גדול ונותן צל.
בהמשך השביל, מגיעים לדרך חצובה ולשער מסותת היטב, שנמצאים ממערב לרחוב התכלת שבשכונת יפה נוף. השער מכונה באב אל הווא (שער הרוח). בצדי השער נראים חורים חצובים ששימשו לנעילת בריח השער. ממערב לשער נראית דרך חצובה היטב. במקום זה יש נתיב גישה חופשי לציבור העובר בין שני בתים פרטיים ומחבר את שער הרוח למגרש חנייה שנמצא ברחוב התכלת.
6. מחצבה קדומה
עמדת הבטון הזו, הצופה על עתלית, היא אחת מכמה עמדות שנבנו סביב המושבה עתלית בתקופת "המרד הערבי" (1936-9) כדי לאבטח את המושבה מפני מתקפות של ערבים. העמדה צפתה על הכפר טירה, שתושביו התנכלו לאנשי המושבה. למרגלות התצפית הייתה הגורן המשותפת של המושבה – כיום שכונת הגורן. למי שמעוניין, וזה לא על תוואי שביל הים, כ-300 מ' מדרום לפילבוקס נמצאים באב אל-מקעטי (השער הקטוע) ושרידי מחנה חוצבים. המחנה הוא חצר בגודל כ-25X25 מ' מוקפת חומות חצובות בסלע בגובה עד שלושה מטרים. לחצר יש שני פתחים לעגלות משא ופתח אחד להולכי רגל. יש להניח שהפתחים נסגרו בלילות והחצר שימשה אז מחנה לפועלים, מכלאה לבהמות המשא ולסוסים ולאבטחת השוהים בה. בחצרות החצובות נחצבו אבוסים וחורי קשירה לבהמות המשא, שמשכו עגלות עמוסות בחומרי בנייה אל מבצר עתלית. גומחות לנרות שמן מלמדות שהמקום היה פעיל גם בשעות החשכה. בכניסה המזרחית לשער הקטוע יש מצוק בגובה כמטר וחצי, שנוצר כנראה בעת החציבה של אבני הבניין בצד המזרחי של הרכס. במצוק, שכיום עולים אליו בגרם מדרגות עץ, חצובה סדרה של שקעים בגודל כף רגל (מדרגות כף רגל), שנועדו להקל על הולכי רגל לעלות למחנה החוצבים. דרך חצובה יוצאת מהאגף המערבי של מחנה החוצבים אל המבצר. למרגלותיה המזרחיים של הגבעה, מדרום לתצפית, נמצא גן זיכרון לבני עתלית שנפלו במלחמת העצמאות. בגן נמצאת מבואה לשביל טיול העובר באתרי רכס הכורכר של עתלית. במבואה יש ספסלי אבן, מצללה, מפת השביל ותמונות הממחישות את אתרי הרכס. מהמעבר המערבי של מחנה החוצבים צועדים כמה צעדים דרומה לבית הכנסת המרכזי של עתלית. בית הכנסת נבנה למרגלות חומה חצובה שהייתה חלק ממערך המחצבות ומחנה החוצבים הסמוך. ליד בית הכנסת חצוב טור של אבוסים ומעליהם קיר כורכר ובו קולומבריום – כוכים לגידול יונים.
7. תצפית הפילבוקס
זה המקום היחיד שמותר להולכי רגל לחצות בו את המסילה. המעבר מאובטח במחסום. אין לעלות על המסילה כאשר המחסום חוסם את המעבר, גם לאחר שרכבת חלפה במקום (יש אפשרות שרכבת אחרת מגיחה מהכיוון השני).
8. חציית מסילת הרכבת
.jpg)
במרחק של כ-200 מטר מצפון לתוואי שביל הים, נמצא מרכז המבקרים שמפעילה חברת מלח הארץ. המרכז שוכן במבנה אבן גדול, המשחזר את טחנת המלח הראשונה שנבנתה כאן בשנות ה-20.
9. בריכות אידוי המלח ומרכז המבקרים מלח הארץ
ממערב לפארק המים נמצא מעגן קטן, חצוב בסלע. המעגן שימש את סירות הדיג של אנשי הקיבוץ, ההגנה והפלי"ם. התעלה החצובה שמקשרת את המעגן עם הים עשתה את גבעת הכורכר הקטנה שממערב לה לאי. אפשר לעלות על האי ולחצות את התעלה בגשר בטון ובו שרידי מגוף ברזל. המגוף מנע כניסת חול למעגן וסייע בוויסות זרימת המים מהים. מאוחר יותר גילו שהמגוף אינו מביא תועלת וביטלו אותו והזרימה של מי ים מהמעגן וממנו חופשית.
במערבו של האי יוצרים גלי הים מזרקת מים - הגייזר של נווה ים. הגייזר איננו אלא סילון מים שנוצר בזכותו של מקרה מוצלח. מי הים, המכים בגבעת הכורכר, פרצו בה מנהרה תת-קרקעית, כמעט תת-מימית. בקצה המנהרה ישנו פתח צר. כאשר גל גדול חודר פנימה, הוא דוחס את האוויר הכלוא במנהרה. המים והאוויר הדחוס נפלטים כמו סילון של לווייתן לגובה של כמה מטרים ובקיץ נעים מאוד לחטוף את רסיסי המים שלו.
10. הגייזר
אתרים נוספים בסביבה
-
מבצר עתלית
-
מחנה המעפילים
-
כפר פרהיסטורי תת ימי במפרץ הצפוני של עתלית
-
חוות אהרונסון