עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
נפט וגז
כבר בראשית ימי המנדט נעשו מאמצים למציאת נפט בישראל, אך ללא הועיל. לאחר קום המדינה קמו כמה חברות לחיפושי נפט. מוסדות ממשלתיים סיפקו תמיכה מקצועית לפעילויות: המכון הגיאופיסי מבצע סקרים מגנטומטריים וסיסמיים, והמכון הגיאולוגי מספק שירותי מעבדה. בישראל נעשו כ-480 קידוחי נפט וגז ביבשה ובים, שרובם לא הניבו כמויות מסחריות.
התמונה השתנתה באופן דרמטי בשנת 1999. באותה שנה התגלו לראשונה שדות גז גדולים מול חופי ישראל. בשנת 2004 החלה הפקה מסחרית של גז, המשמש את חברת החשמל להפעלת חלק מתחנות הכוח שלה, שהשתמשו עד אז במזוט ובפחם. בשנים 2009-10 התגלו מאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן מול חוף חיפה ודלית 1 מול חופי חדרה. הגז התגלה בעומק 1,500 עד 2,000 מטר ובמרחק 60 עד 100 ק"מ מהחוף, בתחום המים הכלכליים של ישראל. בנוסף התגלו בשנים האחרונות בעומקי מדף היבשת של ישראל שני מאגרי גז גדולים נוספים, כריש ותנין, שפוטנציאל ההפקה שלהם נאמד בעשרות רבות של מיליארדי מ"ק של גז טבעי.
לאחר ויכוחים רבים בין המדינה וחברות הגז על מתווה ההסכם להפקת הגז, החלה הקמתה של מערכת הולכה וחלוקה ארצית, שתביא את הגז לכל מפעל בארץ ובהמשך גם למגזר הפרטי. עדיין מתנהלים ויכוחים ודיונים ציבוריים רבים בסוגיית ניצול הגז ומיקום המתקנים השונים הקשורים בהבאתו לחופי הארץ, אך אין ספק שהעצמאות האנרגטית וההכנסות ממסי הגז על החברות המפיקות הם בגדר מהפכה בכלכלת ישראל.
מפת שדות ונתיבי הגז הטבעי של ישראל (ויקיפדיה)
אסדת קידוח הגז תמר מול חופי אשדוד ואשקלון (כלכליסט)