עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
הספינה העתיקה ממעגן מיכאל
בשנת 1985 התגלו שרידי ספינת סוחר עתיקה טבועה בים, בין חוף קיבוץ מעגן מיכאל ל"אי היונים". הספינה מתוארכת לסוף המאה ה-5 לפנה"ס ונראה כי הפליגה מהאי אוויה שביוון. אורכה 13 ורוחבה 4 מטרים. חלקי הספינה שנמצאו הם, בין השאר, שדרית הספינה, בסיס התורן, עוגן ופיטס (כלי חרס גדול). משקלה הכולל של הספינה היה כ-25 טון, מחצית מזה משקל המטען.
חלקי הספינה המקוריים מוצגים במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה (תצלום: ויקיפדיה)
הספינה ומטענה
הספינה נבנתה בשיטת "הציפוי קודם", שהייתה מקובלת בעת העתיקה. תחילה חוברו לוחות הדופן של גוף הספינה באמצעות כפיסים ואטבים במרחק של 13 ס"מ זה מזה, ירכתי הספינה והחרטום חוברו באמצעות תפירת הלוחות בחבלים זה לזה, ואחר כך הותקנו חיזוקי הרוחב - צלעות הספינה, שחוזקו לדפנות בעזרת מסמרי נחושת.
לבניית הסירה השתמשו בעצי אורן ואלון. העוגן, מסוג "הזרוע האחת", נמצא עם שרידי חבלים קשורים ללולאת ההרמה. הממצאים כללו גם כ-12.5 טון של אבנים וסלעים, רובם צפחה כחולה, שכנראה היה מטענה העיקרי של הספינה. בנוסף למטען נמצאו כלים ששימשו את צוות הספינה כגון כלי נגר ארוזים בסל, 70 כלי חרס ששימשו את הצוות, קופסאות עץ מגולפות, מהן אחת דמוית כינור והשנייה דמוית עלה, ששימשו כנראה לאחסון תמרוקים או תכשיטים. בנוסף, נמצאו גם שרידי ענבים, זיתים ושעורים, סל קלוע, חבלים בקוטרים שונים, וכמות גדולה של ענפים שריפדו את רצפת הספינה.
החפירות התת-ימיות של הספינה בראשותו של אלישע לינדר (תצלום: אוניברסיטת חיפה, ויקיפדיה)
שימור הספינה
חלקי הספינה פורקו מתחת למים ועברו שימור באוניברסיטת חיפה. תהליך השימור ארך שבע שנים והסתיים בשנת 1996. היא מוצגת בחדר מיוחד במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה.
בשנת 2014 החלה בניית רפליקה של הספינה בבית הספר לקציני ים עכו. הבונים השתמשו באותם חומרים, שיטות בנייה וכלים ששימשו לבניית הספינה המקורית. בניית הספינה הסתיימה ב-2016 והספינה הושקה בטקס חגיגי במעגן הדיג בחיפה. מאז עורכת הספינה הפלגות מחקר, המיועדות לבחון נושאים שונים בספנות העתיקה. שגולת הכותרת תהיה הפלגה ליוון, לכור מחצבתה של הספינה.
הספינה המשוחזרת באחת מהפלגותיה הראשונות (תצלום: אלכס יפרמוב)