עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
חולות מישור החוף
עד לפני כמה עשורים שלטו במישור החוף, בעיקר במישור החוף הדרומי, נופים של דיונות חול נודדות. גרגרי החול מרחוק הגיעו. מקורם בבליה של הרי הגרניט באתיופיה. חלקיקי הסלע נמצאים באגן הניקוז של הנילוס הכחול והם זורמים במימיו לים התיכון. המינרל הקשה ביותר, קוורץ, עומד בתלאות הדרך ומגיע כחולות לבנים, עד לדלתה של הנילוס, בים התיכון. זרמי הים התיכון סוחפים את גרגרי הקוורץ אל חופי ישראל וכאן הוא נערמים לדיונות.
החולות אינם שטח אחיד ומונוטוני. מבט מעמיק מגלה בו כמה וכמה בתי גידול. אלה בתי הגידול העיקריים:
חולות נודדים
בדרום הארץ, בעיקר באזור אשדוד וניצנים, נותרו שטחי חולות נודדים. רובן הן דיונות ארוכות מטיפוס סהרון, הקרויות כך משום ששוליהן צרים יותר ביחס לגוף הדיונה, בדומה לסהר הירח. דיונות אלה מושפעות מרוחות החורף, שעוצמתן גבוהה מספיק כדי לגרוף את גרגרי החול. חולות נודדים מכוסים בכיסוי צמחי דליל.
חולות מיוצבים
דיונות אלה איבדו חלק ניכר מכושר הנדידה שלהן בתהליך איטי ומתמשך של התבססות צמחייה בהן. תחילה מתבססים בחולות צמחים שהסתגלו לחיים בחול נודד, כגון ידיד החולות המצוי ולענה חד-זרעית. צמחים אלה מייצבים עוד את החולות ומעשירים אותם בחומר אורגני ובאבק שהם כולאים בין ענפיהם. בעקבות שיפור תנאי הקיום מתבססים בחולות מיני צמחים נוספים ומייצבים בעצם קיומם את החולות הנודדים.
חוף הים
חלק מחוף הים הישראלי שטוח והרצועה החולית נפרשת בו למרחק עשרות מטרים מהחוף. בחלק אחר מתנוססות גבעות כורכר ממש מעל אזור המשברים של הגלים. ככל שפונים צפונה משתנה הרכבו של החול. בדרום הארץ, קרוב למקור האספקה של חול, שיעור הקוורץ בו גבוה.
מצפון לכרמל, בין עכו לראש הנקרה, מתמעטים מאד גרגרי הקוורץ מהנילוס, והחול מכיל שיעור גבוה מאוד של גיר שמקורו בשלדי בעלי חיים ובגיר שנסחף מהרי הגליל. סוג חול זה נודע בעבר בכינוי "זיפזיף".
הזנת חולות במצוק השרון (תצלום: החברה להגנת המצוק החופי)