עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עידן הקרח ומפלס הים
במיליון השנים האחרונות התרחשו שינויים ניכרים באקלים כדור הארץ, שהביאו לכמה עידני קרח שבמהלכם כיסו קרחונים חלקים נרחבים מהעולם. לפני כ-18,000 שנה הגיע עידן הקרח האחרון לשיאו. בתקופה זו מפלס פני הימים היה נמוך בכ-100 מטר ממפלסם כיום. רוחבו של מישור החוף של ארץ ישראל עלה אז בכ-10 ק"מ על רוחבו כיום, ובסיס הסחיפה של הנחלים היה נמוך בהרבה מזה של ימינו. בסיום עידן הקרח האחרון לפני כ 12,000 שנים, התחמם האקלים, הקרחונים נמסו, מפלס הים החל לעלות וקו החוף נע מזרחה.
במהלך תקופה זו שבה הים עדיין הים ממערב למיקומו הנוכחי, לפני כ 9,000 שנה, חפר האדם הקדמון בארות והתיישב במישורים לאורך החוף. במשך הזמן חדרו מי הים הגואים לבארות והציפו את הכפרים.
בתקופת הברונזה (הכנענית) הקדומה, לפני כ-5,000 שנה, התייצב מפלס הים לגובהו הנוכחי, ומאז לא חלו בו תמורות משמעותיות. בתקופה זו נוסדו יישובים רבים לאורך החוף.
עדויות למפלסי ים גבוהים, מתקופות בין-קרחוניות קדומות, נמצאות בשרידי חוף עם צדפים ומאובנים שנותרו למרגלות הר הכרמל.
מצוק השרון. סערות ועליית מפלס הים חושפות פוגעות בבסיס המצוק וגורמות להתמוטטותו
ב-50 השנים האחרונות, עם ההתחממות הגלובלית והפשרת הקרחונים ברחבי כדור הארץ, עולה מפלס הים בקצב מהיר מאוד, במספר אזורים בקצב של 6-10 מ"מ בשנה. מדענים צופים כי עד סוף המאה ה-21 עלול מפלס הים לעלות במטר אחד.
