עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
מהו שביל הים?
מהו שביל הים?
שביל הים הלאומי של ישראל הוא מיזם סביבתי, חברתי, חינוכי ותיירותי חדש ומרתק, שמתפתח בימים אלה. זהו שביל הליכה רציף, העובר לאורך חוף הים התיכון של ישראל לאורך כ-240 ק"מ. השביל מחבר בין אתרי תיירות, חופי רחצה, אתרי טבע ואתרים ארכיאולוגיים.
קצהו הצפוני של השביל נמצא במצוקי ראש הנקרה ואילו קצהו הדרומי בחוף זיקים. אנו מזמינים אתכם לצעוד בו אתנו. מתי בפעם האחרונה הקשבתם לרחש הגלים, צפיתם בשקיעה אדומה, טעמתם את ריח האוויר המלוח וחשתם את מגעו של החול בכפות הרגליים?
240 קילומטרים ב-20 מקטעי הליכה נפלאים מחכים לכם.
שביל הים – בשביל כולם!
איך הכל התחיל?
בתחילת העשור השני של המאה ביקש צוות קטן של פקחי חוף ברשות הטבע והגנים וברשות העתיקות להקים מיזם חדש - שביל הליכה שיוביל מטיילים לאורך שפת הים מראש הנקרה בצפון ועד גבול רצועת עזה בדרום. אחרי כמה ניסיונות הקמה שלא צלחו, זכה הרעיון לחיים חדשים בזכות יוזמה של קבוצת אזרחים מן השורה.
באותם ימים התגבשו שני מסמכי מדיניות לתכנון המרחב הימי של ישראל: האחד - מסמך מדיניות למרחב הימי, שיזם מינהל התכנון במשרד האוצר; והאחר – תוכנית ימית לישראל, ביוזמת קבוצת חוקרים ומתכננים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. למימוש תוכנית ימית לישראל נקבעו 12 מטרות-על העוסקות, בין השאר, במיסוד מעמדו של הים כמרחב ציבורי פתוח לרווחת החברה בישראל ובטיפוח המורשת והתרבות האצורות בים ובחופיו. מטרות אלו השתלבו ברעיון להקמת שביל הים.
רעיונות נרקמים
בשנת 2016 החלו הרעיונות, החלומות והתוכניות להתגשם. לשביל הים נוסד צוות הקמה ובו פועלים ד“ר אליק אדלר, פרופ' נגה קולינס קריינר, יוסי דישון, טל קמחי, ודליה פונדק. הצוות החל לבדוק מה צריך לעשות כדי להקים את התשתית המשפטית, המעשית, המדעית, הסביבתית והכלכלית של השביל. הצוות גייס מענק תמיכה מקרן פילנתרופית פרטית והתייעץ באופן שוטף וקבוע עם מספר גדול של נציגי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים ואזרחיים, כמו כן, הוקמה הוועדה הציבורית המייעצת לשביל הים ומונו יועצים חיצוניים, מומחים בתחומם.
במשך שנתיים, עם תחילת פעולתו של צוות שביל הים במסגרת המינהלית והאקדמית של אוניברסיטת חיפה, נוצרה התשתית להקמת השביל ולתפעולו. בתחילת הדרך הצוות מיסד שיתופי פעולה עם גופים כגון רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, רשויות מקומיות חופיות וגופים נוספים.
רעיון שביל הים הלאומי של ישראל מתבסס על שתי מגמות עכשוויות בחברה הישראלית: האחת, התגברות העניין הציבורי בבילוי פנאי של הליכה בשבילי טיול בארץ ובחו"ל; והשנייה, התגברות העניין הציבורי בנעשה בים, בעיקר לנוכח גילוי משאבי הגז, והחשש מאיומים סביבתיים הנובעים מפעילויות פיתוח ומיוזמות כלכליות במרחב הימי.
שביל הים ישמש פלטפורמה להגברת המודעות לזכותו של הציבור לגישה חופשית לחופים ולהליכה רציפה לאורכם. השביל יסייע לציבור בהגנה על חופי ישראל החשופים ללחצים כלכליים וליוזמות נדל"ן.
במהלך השנים הקרובות מתכנן צוות שביל הים לפרוש את השביל לאורך חופי הארץ ולקשר בין הטיילות העירוניות שכבר קיימות בערים לבין השטחים הפתוחים שביניהן לשביל לאומי רציף אחד.
בשביל מה שביל?
שבילי הליכה, בארץ ובחו"ל, הם בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, להגברת המודעות הציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי. גם בישראל התפתחה מאוד תרבות הטיולים בשבילים. בישראל מסומנים שבילים בהיקף של יותר מ-15,000 קילומטרים ומטיילים בהם מאות אלפי הולכי רגל, בטיולים פרטיים ובמסגרות פרטיות וציבוריות. זה קורה משום שקיים ביקוש לטיולים אל מקומות שאפשר להגיע אליהם ברגל בלבד, בגלל הרגישות העולה לערכי שמירת טבע ומתוך הסקרנות המתגברת הטבועה בציבור המטיילים.
ויחד עם כל זאת, שביל הים אינו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. יש לו פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
למה שביל הים?
בשנים האחרונות, בעיקר עם גילוי מאגרי הגז הגדולים בים, גבר מאד העניין הציבורי במרחב הימי של ישראל. זהו שטח ענק, המשתרע על פני כ-27,000 קמ”ר וגדול בכ-30% משטחה היבשתי של המדינה. גבול המרחב הימי מגיע למרחק של 135 ק"מ מהחוף (קו האמצע בין קפריסין וישראל).
במרחב זה טמון פוטנציאל אדיר להתפתחות החברה והכלכלה הישראלית - אספקת גז ואנרגיה, התפלת מי ים, דיג וחקלאות ימית ומקום לפעילויות פנאי, ספורט ונופש. אלא שלפעילויות אלה יש השלכות סביבתיות וטמון בהן איום על הסביבה הימית והחופית. לפיכך, עלינו להביא לשיח ולמודעות הציבורית את מקומו וחשיבותו של המרחב הימי.
אורכו של חוף הים התיכון בישראל מגיע רק ל-198 ק"מ, 36 מהם סגורים לציבור בגלל מתקני תשתית, נמלים, תחנות כוח, מתקני צבא וביטחון. כ-99 קילומטר מחופי ישראל הם שמורות טבע ימיות וחופיות בשלבים שונים של הכרזה ואישור. כ-14 ק"מ הם חופי רחצה מוכרזים וכ-109 קילומטר נחשבים חופים פתוחים ובלתי מוכרזים. לאורך חופי הים יש עשרות אתרי ארכיאולוגיה, היסטוריה ומורשת שחובה לשמרם למען הדורות הבאים.
