חיל הים ומורשתו

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים ובהם כ־900 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים. מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק של ספינותיו. הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה – ספינת טילים מדגם סער 5. כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל […]

חוות אהרונסון ומחתרת ניל"י

בשנת 1917 גילו הטורקים את הארגון וחיסלו אותו. תרמה לכך יונת דואר שהתגלתה בבית המושל בקיסריה. החווה החקלאית נהרסה, על ספרייתה ואוספיה, ופעילי הארגון נתפסו ונחקרו בעינויים קשים. שרה אהרונסון, אחותו של אהרון, התאבדה וחברים אחרים הוצאו להורג. אהרון אהרונסון עצמו נעלם ב-1919 בתאונת מטוס מסתורית מעל תעלת למאנש. כיום משקמים את החווה ואת מבניה […]

הספינה ממעגן מיכאל

הספינה ומטענה הספינה נבנתה בשיטת "הציפוי קודם", שהייתה מקובלת בעת העתיקה. תחילה חוברו לוחות הדופן של גוף הספינה באמצעות כפיסים ואטבים במרחק של 13 ס"מ זה מזה. ירכתי הספינה והחרטום חוברו באמצעות תפירת הלוחות זה לזה בחבלים, ואחר כך הותקנו חיזוקי הרוחב – צלעות הספינה – שהוצמדו לדפנות במסמרי נחושת. לבניית הסירה השתמשו בעצי אורן […]

רכסי הכורכר

לעיתים חבילה של שכבות כורכר אינה מקבילה לשכבות אחרות באותו רכס, תופעה הקרויה שיכוב צולב מקורה בפעולת הרוחות על הדיונה המקורית לפני שהתאבנה.   רכסים ומרזבות במישור החוף, מראש הנקרה בצפון ועד חופי סיני ניצבים חמישה רכסי כורכר מקבילים לחוף, כעדויות לקוי חוף קדומים. רכסי כורכר נוספים נמצאים על מדף היבשת, בעומקי מים שבין 30 […]

טבלאות הגידוד

טבלאות גידול הן בית גידול מיוחד במינו, הנחשף לאוויר העולם ומוצף לסירוגין במשך היממה. על פני טבלאות הגידוד נוצרות בריכות קטנות, מכתשי המסה וחריצי סלע, שיוצרים מגוון גדול של בתי גידול המאכלסים עושר של מיני בעלי חיים ואצות. בתחתית טבלאות הגידוד, קרוב לקרקעית החולית, נוצרים לעיתים צנירים, שקעים ומנהרות, המוסיפים גם הם למגוון בתי הגידול. […]

שפכי נחלים

נחל מביא לשפכו חומרי הזנה, שעושים את המקום פורה ועשיר במיוחד בחי ובצומח. שפע המזון מושך לשפך מינים רבים של דגים, סרטנים, רכיכות, צבי ביצה ועופות מים. השפך מעניק גם מחסה לשלב הצעיר בחייהם של דגים כגון דג הקיפון (בורי). למרבה הצער, הנחלים מביאים אל שפכיהם גם מזהמים, דבר שגורם לפגיעה קשה באוכלוסיות החי והצומח […]

הים התיכון. קווים לדמותו

ברחבי הים התיכון הוגדרו עד כה כ-17,000 מינים. רבע מהם אנדמיים, כלומר, מתקיימים בים התיכון ולא בשום ים אחר בעולם, מה גם שפה ושם יש "נאות מדבר" עשירות במינים, הבדלים בטופוגרפיה התת־ימית והבדלים רבים נוספים. די אם נציין את "קניון אכזיב", נקיק שמתחתר בים שמול אכזיב לעומק 1,200 מ' ויש בו עולם מופלא של יצורים […]

עידני הקרח ומפלס הים

במהלך התקופה הניאוליתית, לפני כ־9,000 שנה, עוד היה חוף הים ממערב למקומו הנוכחי. תושבי האזור חפרו בארות והקימו יישובים במקומות שבימינו הים העולה כבר מכסה אותם. בתקופת הברונזה (הכנענית) הקדומה, לפני כ־5,000 שנה, התייצב מפלס הים לגובהו הנוכחי, ומאז לא חלו בו תמורות משמעותיות. בתקופה זו נוסדו יישובים רבים לאורך החוף. עדויות למפלסי ים גבוהים, […]

חולות מישור החוף

חולות נודדים בדרום הארץ, בעיקר באזור אשדוד וניצנים, נותרו שטחי חולות נודדים בדמות דיונות ארוכות מטיפוס סהרון, הקרויות כך משום ששוליהן צרים יותר ביחס לגוף הדיונה, בדומה לסהר הירח. דיונות אלה מושפעות מרוחות החורף, שעוצמתן גבוהה מספיק כדי לגרוף את גרגרי החול. חולות נודדים מכוסים בכיסוי צמחי דליל בלבד.   חולות מיוצבים דיונות אלה איבדו […]