האדם הקדמון במישור החוף

האדם הקדמון במישור החוף

המין האנושי התפתח בדרום־מזרח אפריקה ולפני כ-1.8 מיליון שנה החל להתפשט ברחבי העולם. במישור החוף של ארץ ישראל עבר אחד מנתיבי הנדודים החשובים של האדם הקדמון. בני האדם חיו אז בחבורות קטנות שנדדו ממקום למקום והתקיימו על ציד ולקט. מאותם ימים שרדו עד ימינו כלי אבן, ומכאן שם התקופה – תקופת האבן.

בחוף הכרמל נמצאו שרידים חשובים של תרבות האדם בתקופת האבן הקדומה (התקופה הפליאוליתית התחתונה). במהלך תקופה זו החל השימוש באש והשתכללו כלי האבן. מסוף התקופה הפליאוליתית התיכונה (לפני כ-70,000 שנה) התגלו כאן עדויות לקיום משותף של שני סוגי אדם – האדם הניאנדרטלי (שהגיע מאירופה) וההומו ספיינס (האדם המודרני). ממצא זה נחשב לתגלית מכרעת במחקר הפרהיסטורי.

מערת התנור בנחל מערות – רצף התיישבות של כחצי מיליון שנים (צילום: ראובן ישורון, אוניברסיטת חיפה)
מערת התנור בנחל מערות – רצף התיישבות של כחצי מיליון שנים (צילום: ראובן ישורון, אוניברסיטת חיפה)

בתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית, 11,500 עד 4,500 לפנה"ס לערך), שהחלה עם סיומה של תקופת הקרח האחרונה, התרחשה באזור המהפכה החקלאית, שבמהלכה בויתו צמחים ובעלי חיים, נוסדו יישובי קבע, נוצרו כלי חרס והחל השימוש במתכות.

הכפרים הטבועים בחוף הכרמל

בסקר ארכיאולוגי שערכה היחידה הימית של רשות העתיקות לאורך החוף שבין עתלית לחיפה,   נמצאו במים הרדודים שרידיהם של שישה כפרים מהתקופה הניאוליתית. הכפרים נמצאים מול חופי כפר סמיר, כפר גלים, תל חרייז, מגדים, עתלית ונווה ים.

חפירה וגילוי של באר טבועה בת כ-8,000 שנה בחוף כפר סמיר (צילום: אודי גלילי, רשות העתיקות)
חפירה וגילוי של באר טבועה בת כ-8,000 שנה בחוף כפר סמיר (צילום: אודי גלילי, רשות העתיקות)

הכפר בעתלית־ים מתוארך לתקופת האבן הקדם־קרמית (לפני השימוש בכלי חרס), ואילו חמשת האתרים האחרים מאוחרים יותר – מתקופת האבן הקרמית (6000–4700 לפנה"ס). חמישה אתרים אלה משקפים חברה חקלאית מפותחת, ששילבה בכלכלתה דיג ופיתחה מערכת חברתית, אמונית ואמנותית.

בכפרים נמצאו עדויות לביות מינים רבים של צמחים ובעלי חיים, בארות בנויות, הפקת שמן מזיתים וקבורה טקסית של מתים באתרים נפרדים. שלושת הממצאים האחרונים הם הקדומים ביותר בעולם מסוגם שנמצאו עד כה.

הכפר הניאוליתי התת ימי בעתלית־ים

הכפר הניאוליתי בעתלית־ים שוכן בעורפו של רכס כורכר טבוע. שרידיו נמצאים כיום בעומק של 8­-12 מטר מתחת לפני הים, ובמרחק של כ 400 מטר מקו החוף. בזמן שהכפר היה מיושב, נמצא קו החוף ממערב לרכס הכורכר הטבוע, על גדתו הדרומית של מה שהיה אז המשכו של נחל אורן. הכפר השתרע על שטח של כ-50 דונם.

האתר התגלה בשנת 1985 על ידי הארכיאולוג הימי אהוד גלילי, תושב עתלית. החפירות במקום נמשכו כעשר שנים. האתר תוארך לסוף התקופה הניאוליתית הקדם קרמית ג' (6,300-7,200 לפנה"ס). באתר התגלו מבני אבן ובהם מוקדי שריפה, בארות מים (הקדומות בעולם!), ממגורות, קברים, מתקן פולחני וכלים רבים מצור ומעצם. הממצא האורגני עשיר ביותר וכולל עצמות בעלי חיים ובכללם דגים, עצים וצמחים.

שלד הנערה והבאר באתר הניאוליתי עתלית-ים (צילום: אודי גלילי, רשות העתיקות)

בקרבת הבתים נמצאו שלדים של כ־60 בני אדם ומהם למדו רבות על אופי האוכלוסייה והחברה ואף על מחלות שהתושבים סבלו מהן – אנמיה חרמשית ושחפת. הכפר הניאוליתי מסייע לצייר את תמונת אורח החיים של האדם בעיצומה של המהפכה החקלאית.

אולי יעניין אותך

לא תאמינו כמה דברים מעניינים חושף שביל הים