השמורות משתרעות בדרך כלל מקו החוף עד לכמה מאות מטרים מערבה לתוך הים. שמורת ראש הנקרה ושמורת חוף הכרמל מגיעות עד כשני ק"מ מהחוף.
השמורות הימיות מגִינות על בתי הגידול של אזור הכְּרִית (האזור הנתון להשפעת הגאות והשפל). הן מספקות הגנה לסביבת המים הרדודים, בעומק של מטרים בודדים עד כ-20 מטרים, אך אינן מגינות על חלקים מייצגים של כלל הסביבה הימית בים התיכון הישראלי. כדי להגן על מערכות אקולוגיות מייצגות בתווך הימי ועל מגוון המינים הביולוגי בסביבה הימית, גיבשה רשות הטבע והגנים תוכנית להכרזת שמורות טבע ימיות ברוח אמנת ברצלונה.
בסך הכול, מוצעת הכרזתן ותפעולן של שמורות טבע ימיות בהיקף של 20 אחוז מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון. השמורות הימיות החדשות ישתרעו עד גבול המים הטריטוריאליים במערב ויגנו על שטחים מייצגים של קרקעית הים ובתי הגידול. הן מתוכננות לקום בראש הנקרה, מול חופי הכרמל והשרון (עד כקילומטר עומק) ומול ניצנים, בין אשדוד ואשקלון (עד עומק כ-150 מטר).
עקרונות מנחים בשמורות ימיות
בתכנון שמורות ימיות מבקשת רשות הטבע והגנים להכריז על שמורות ים גדולות, המאפשרות הגנה על מערכת אקולוגית שלמה ועל בעלי חיים ימיים גדולים, שטווח המחיה שלהם רחב. שיקולים מנחים נוספים הם יצירת קישור בין שמורה לשמורה והגנה על בתי גידול נדירים. רשות הטבע והגנים מציעה להכריז על תפעולן של שמורות טבע ימיות בהיקף של 20 אחוז מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון. השמורות הימיות החדשות ישתרעו עד גבול המים הטריטוריאליים ויגנו על שטחים מייצגים של קרקעית הים. הן מתוכננות לקום בראש הנקרה, מול חופי הכרמל והשרון (עד כקילומטר עומק) ומול ניצנים (עד עומק של כ-150 מטר).
שמורות הטבע ינוהלו במטרה לשמור על שלמותם של בתי הגידול והמגוון של מיני החי והצומח הטבעיים שבתחומן, תוך מתן אפשרות לשימושים אנושיים רבים ככל הניתן.
ניטור שמורות טבע ימיות, יולי 2024
סקר שמורות טבע ימיות שפרסמה רשות הטבע והגנים (יולי 2024), העלה ששמורות אלה משמשות כלי יעיל לאישוש אוכלוסיות דגים, ובכלל גם מינים מסחריים המשמשים מקור מזון. בלט גם גידול באוכלוסיות מיני הדקרים. מסקנה זו מבוססת על כך שניתן היה למצוא בתוך השמורות ביומסה כללית גבוהה יותר של מיני דגים מסחריים בהשוואה לשטחי הביקורת שמחוץ להן, וכך גם שכיחות של פרטים גדולים. בסקר זה נמצא שרק בשמורת ראש הנקרה-אכזיב נמצאו דקרים בגודל רבייה. הימצאותם של דקרים צעירים בשמורות שקמונה, דור- הבונים וגדור מרמזת על אפשרות להתאוששותן של אוכלוסיות דקרים וממחישה את חשיבותן של שמורות הטבע הימיות. הובילה את הסקר ד"ר רות יהל, אקולוגית ים תיכון ברשות הטבע והגנים, והשתתפו בו צוות תחום הים והפקחים הימיים של הרשות בהשתתפות ביולוגים ימיים ממוסדות אקדמיים בישראל.
הסקר תיעד גם מינים רבים של דגים שפלשו לים התיכון והתבססו במערכת האקולוגית המקומית. מינים כגון סיכן משויש וסיכן הודי נעשו חלק מהמערכת הימית המקומית.
