איל נגיחה

במפרץ הצפוני של עתלית התגלה איל נגיחה שהותקן בחרטומה של טרירמה – ספינת מלחמה הלניסטית. האיל עשוי יציקת ברונזה משוכללת במשקל כחצי טון. משטח הנגיחה התלת-חודי נועד לרסק את דופנות ספינת האויב.

האיל מעוטר בארבעה סמלים: תלת הקלשון של פוסידון – אל הים; קסדה ועליה כוכב – סמלם של הדיוסקרים (התאומים המיתולוגיים קסטור ופולוקס שהונצחו בשמיים כמזל תאומים); ראש נשר וקדוקיאוס – מטה השליחים של הרמס שעליו כרוך נחש. סמלים אלה מייצגים את האלים המגינים על יורדי הים והם גם סמלי השלטון. הסמלים מופיעים על מטבעות שהוטבעו בקפריסין  בשנים 200­-164 לפנה"ס וייתכן שגם איל הנגיחה הזה יוצר באחד מנמלי קפריסין.

איל הנגיחה מעתלית הוא הגדול והמרשים ביותר מסוגו שהתגלה עד כה בעולם. הוא מתוארך לשנת 103­-102 לפנה"ס וכנראה היה שייך לספינה ששירתה בציו של תלמי ה-9 לטירוס, מלך מצרים. איל הנגיחה מוצג במוזיאון הימי הלאומי שבחיפה.

עוגנים עתיקים

העוגן משמש לריתוק כלי שיט בים הפתוח. מאות עוגנים עתיקים ואולי אף אלפים פזורים על קרקעית הים לאורך חופי הארץ. טיפוסי העוגנים למיניהם משמשים בארכיאולוגיה הימית אמצעי ראשוני לתארוך ספינות ומטענן, חרף העובדה שלא עברו שינויים טכנולוגיים רבים במשך השנים ולעיתים השתמשו בכמה טיפוסים בו זמנית.

העוגן הקדום ביותר – העוגן הגבלי – לא היה אלא אבן כבדה עם חור, שדרכו הושחל חבל. הוא נקרא על שם העיר הקדומה גבל שבלבנון. אחריו התפתח עוגן דומה, אך בעל שלושה נקבים – אחד בחלקו העליון לחבל ואחד או שניים בתחתיתו. לחורים התחתונים הכניסו ענפים שנתקעו בקרקעית הים ושיפרו את אחיזת העוגן ויציבות העגינה. גודל העוגן העיד על גודל הספינה, אם כי ספינות גדולות נאלצו להצטייד בכמה עוגנים.

כאשר התברר שכוח האחיזה של העוגן חשוב יותר ממשקלו, השתמשו בעוגן עץ בלבד, שהורכב מקורת עץ ארוכה מצויד בשן אחת או שתיים, ששיפרו את העיגון בקרקעית הים. שיני האחיזה של עוגני העץ קיבלו עד מהרה את הצורה המאפיינת עוגנים גם בימינו. כדי להשקיעו במים הוצמדה לו קורה צולבת (זרוע) ובמגרעות שחצבו בחלקי העץ הכניסו עופרת שסייעה לעוגן לצלול במים. בתקופה הרומית החלו לייצר עוגנים מברזל. בימי הביניים נכנס לשימוש "עוגן חתול" – עוגן ברזל קצר בעל ארבע שיניים בדמות קרסים, ששימש גם ללכידת ספינות אויב.

העוגנים המודרניים עשויים מתכות מתקדמות וניתנים לקיפול, כדי להקל על אחסונם. שימוש בעוגן כסמל להצלה, גאולה והגעה למקום מבטחים היה נפוץ באתרי פולחן פגאניים ונוצריים. עוגנים מופיעים גם על מטבעות וביצירות אמנות.

מטמון מגדים

מטען יוצא דופן נמצא בשרידי ספינה ממלוכית, שטבעה במאה ה-15 מול חוף מגדים. הספינה נשאה מטבעות שונות מרחבי המזרח, במשקל כולל של יותר מחצי טון ויותר. נראה כי המטבעות נועדו לתשלום משכורות. רוב המטבעות נטבעו בימי הסולטנים הממלוכים פראג' וברקוק, ששלטו במזרח אנטוליה ובצפון סוריה. הספינה נשאה גם מאות כלי ברונזה שמקורם במסגד ובהם פמוטים, קערות לאיסוף שעווה ומתלים לנברשות.

התותחים ממגדים

בחוף שמול מושב מגדים התגלו בשנים 1972-73 שני תותחי ברונזה באורך כ-3.5 מטרים ובקוטר כתשעה ס"מ. משקלו של כל תותח יותר מטון. במרכז הגוף של התותח יש שתי בליטות גליליות, ששימשו להצבתו על מרכב  עץ. התותחים מעוטרים בפיתוחים ונושאים כיתובים המעידים שהם נוצקו בסוף המאה ה-16 בבית יציקה מפורסם בוונציה.

יותר מ-30 שנה אחר כך התגלה באותו מקום תותח שלישי, קטן יותר. אחד התותחים מוצג בחזית המוזיאון הימי הלאומי בחיפה על מרכב עץ ששוחזר עבורו.