שדה הקרב של טבלאות הגידוד
רוב המטיילים פוגשים את האצות על סלעי החוף ועל טבלאות הגידוד – משטחי הסלע שנמצאים באזור הכְּרִית, האזור הנתון להשפעת הגאות והשפל. הסלעים האלה הזה מעניק לאצות תנאים מצוינים לצמיחה: מצע לגדול עליו, אור, חום וגלים עשירים בפחמן דו-חמצני. במשך שעות רבות ביממה הגלים שוטפים את הסלעים ומספקים לאצות את כל צרכיהן. אם במשך כמה ימים נושבת רוח מזרחית ומי הים נסוגים מעט, האצות מתייבשות ומתות. מות האצות טורף את הקלפים ובשטח שהתפנה מתחוללת דרמה, בקרב בין מיני אצות מקומיות לאצות פולשות שמגיעות לים התיכון דרך תעלת סואץ.
מידע רב על אצות תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ד"ר רחל עינב
חסנית מצויה
חסנית (Ulva lactuca) היא אצה ירוקית ימית, דומה במקצת לחס, נפוצה מאוד בחוף הישראלי. היא צומחת רוב חודשי השנה, אך נראית במיטבה בחודשי החורף, תקופה שבה גופה מתארך ומתארך עד שהיא נתלשת ומושלכת לחוף. רוב האצות התלושות נערמות ומתייבשות. אחרות, בעיקר בימי סערה, נסחפות לים ומחפשות לעצמן חופים אחרים.

תולענית חוטית
תולענית חוטית (Nemalion helminthoides), בת למחלקת האצות האדומיות, מיוחדת בהופעתה ובאקולוגיה שלה. צבעה חום וצורתה כחוט רירי שאורכו עד 40 ס"מ, מזכירה ספגטי במראה הכללי. האצה צומחת סמוך לקו הגאות ומעליו, ועל כן חשופה רוב הזמן לאוויר. מדי פעם בפעם האצה נרטבת במי ים. החשיפה לאוויר מקלה עליה לקלוט פחמן דו-חמצני הדרוש לה לפוטוסינתזה, מכיוון שריכוזו באוויר גדול מאשר במים.
תולענית חוטית היא אצה שתלטנית ובדרך כלל לא צומחים מינים אחרים של אצות בקרבתה. אין יודעים מדוע קורה הדבר, אך ברור שהתולענית נהנית ממצב זה. ביפן מגדלים אותה למאכל, על רשתות שסופגות בתדירות גבוהה רסס של מי ים. תולענית עשירה בחומרים בעלי ערך בריאותי ובהם נוגדי חמצון.

נפוחית נפוצה
נפוחית נפוצה (Colpomenia sinuosa), או בשמה העממי עגבניית הים, שייכת למחלקת האצות החומיות. היא נראית כגוש נפוח מלא קמטים ושקערוריות. הנפוחית צומחת טבולה בים, בחגורת התת-כרית והכרית. היא אוגרת בגופה גזים שהיא מייצרת ולעיתים אף אפשר להבחין בבועות האוויר שבגופה. כאשר הנפוחית מתמלאת אוויר דיה, היא משתחררת מהמצע שהייתה מחוברת אליו, צפה על פני המים ומחפשת לעצמה מקומות מחיה חדשים.
בחורף ובאביב, שיא עונת הצמיחה של האצה, הנפוחית נפוצה מאוד בכל חופי ישראל והים התיכון. בקיץ, כאשר גוברת החשיפה לאור, היא נעלמת.


גנית מאדימה
גופה של הגנית המאדימה (Jania rubens), ממחלקת האצות האדומיות, עשוי סבך חוטים דקים בצבעי ורוד-לבן. צבעה הבהיר הוא תוצאה של ריכוז גבוה של גיר בגופה. האצה קולטת כמויות גדולות של סידן ממי הים ובונה לעצמה שלד גירני, שמאפשר לה להיות זקופה במים. הגיר מגן על האצה מפני מינים רבים של דגים, המעדיפים לאכול אצות רכות ולא גיריות. השלד נשמר גם לאחר שהאצה מתייבשת ומאבדת את צבעה הוורוד. הגנית נפוצה מאוד באזור הגאות והשפל וגם במים עמוקים יותר.
