מעורבות קהילתית וציבורית
מעורבות קהילתית היא שתעשה את שביל הים למיזם בר-קיימא, שאינו תלוי בגוף ממלכתי או מרכזי אחד. שביל הים צריך להיות שייך גם ובעיקר לקהילות שחיות במרחב החופי. כדי להגיע לכך יש לערב את הקהילות כבר משלב התכנון ואחר כך בביצוע השלבים הדרושים להקמת השביל ולתפעולו השוטף. השאיפה היא להשתמש במוסדות קהילתיים קיימים כגון מתנ"סים, עמותות, גופים אזרחיים ציבוריים, בתי ספר ומוסדות חינוך.
המעורבות הציבורית תתבסס על יצירת שוויון בין הגוף המתכנן והמבצע ובין הקהילה המעורבת. הגוף המתכנן יהיה "נעדר פטרונות", יערב את הקהילה באופן אמיתי ושקוף ולא רק כדי לצאת ידי חובה.
שיתופי פעולה
שיתוף הפעולה עם רשות מוניציפלית הוא רצוי והכרחי. שביל הים מציע מטרות וצרכים זהים לרשויות המקומית. כחלק משיתוף הפעולה עם הרשות המקומית יש לעודד יצירת שכנות טובה בין יישובים סמוכים במרחב על ידי העברת השביל ביניהם.
מסגרות נוער יכולות להקים קבוצות "נוער מחויב" ולייצר תחושת קרבה וזהות לשביל ולסייע בפעילות חינוכית.
אפשר להיעזר במערכות או במוסדות ארציים כגון רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. לגופים אלה יש מערכות יעילות לשיתופי פעולה עם הקהילה ובהם מרכזי מחוו"ה ובתי ספר שדה. יש גם גופים אזוריים בעלי יכולת רבה כגון גן הזיכרון ופארק הטבע רמת הנדיב.
שיתוף הקהילה והגברת המעורבות הציבורית תמנף יזמות ורווחים כלכליים במיזמים שיקומו לאורך השביל ותתרום לשיפור התדמית של הקהילות השוכנות לאורך השביל.
מיתוג שביל הים כשביל קהילתי
כדי למתג את שביל הים כמיזם לאומי הנשען על קהילות מקומיות, יש לאגד ולחבר בין הקהילות שלאורכו. הדרך לכך היא קודם כל ליצור תוואי פעיל בשטח. מכיוון שלא תמיד הרשויות רואות דחיפות וצורך בהקמת השביל, יש להפעיל על הרשויות "לחץ ועידוד", ולהבהיר להן שהציבור שלהן מעורב ומעוניין בכך.
